אבל האם יש לנו סיבה להיות מופתעים? צילומים קשים לא פחות, ולעתים אף יותר, נחשפו כבר מעשרות משקי בשר, ביצים וחלב בישראל. זו אפילו לא הפעם הראשונה שמראות כאלה נחשפו בשרשרת הייצור של "אדום אדום". רק בשנה שעברה חשפו פעילי אנונימוס צילומים מתיעוד קצר ואקראי בתחנת הסגר בערבה, שבהם נראים עגלים נפרקים באלימות ממשאיות, וגם במקרה זה – תוך שימוש אינטנסיבי במכות ובשוקים חשמליים. גם במקרה זה, תגובתה של תנובה הייתה דומה: להציג את ההתעללות כתקרית חד-פעמית, להבטיח שהעובדים האחראים יפוטרו, שהפיקוח יוחמר, ושידאגו שתקרית מסוג זה לא תחזור שוב.
כמה "תקריות חד פעמיות" מצערות צריכות לקרות עד שנבין שמדובר בשיטה? הבעיה היא בעצם השיטה של ניצול המוני בעלי חיים לצורך הפקת מוצרים מגופם תוך מקסום רווחים. בעצם הפיכתם של יצורים חיים ומרגישים למוצרי צריכה.
תנובה מתגאה שמדובר במשחטה הגדולה והמתקדמת בישראל שהוקמה בעלות של מיליוני שקלים ומקפידה במיוחד על מניעת צער בעלי חיים. למרבה הצער, ייתכן שיש בטענה זו אמת כלשהי, והמצב במקומות אחרים גרוע אף יותר. ולא רק במשחטות: גם בכלובי הסוללה של תעשיית הביצים, גם במדגרות, גם במשאיות ההובלה ורפתות החליבה.
כל התעשיות שמבוססות על הפקת מוצרים מבעלי-חיים, כרוכות בהתעללות. האם תרנגולת שדחוסה כל חייה בכלוב כל-כך קטן שבו היא בקושי יכולה לזוז או לפרוש כנפיים, סובלת פחות מעגל שמחושמל באשכיו? להערכתי מדובר דווקא בהתעללות חמורה יותר.
אפרוחים גוססים, פרות קורסות
הסיבה שבכל תעשיות המזון מהחי נמצא יחס של התעללות היא פשוטה: כדי להקפיד על לתת לכל בעל-חיים יחס טוב ומתחשב, דרושה השקעה. של זמן, של תשומת לב, של משאבים. כשמחירי המזון והתרופות שמאביסים בהם את בעל החיים עולים על ערכו הכלכלי של בעל החיים עצמו, תמיד זול יותר לא לטרוח על יחס מתחשב - ותעשיית המזון מהחי היא עסק מסחרי. ככזו, היא פועלת על-פי שיקולים של מה שזול ומשתלם, לא על-פי שיקולי מוסר.
תנובה צריכה לשמוח שהציבור עדין נדהם מחשיפת התעללות במשקי חי ובבתי מטבחיים. התדהמה נובעת מכך שאנו קונים מלכתחילה את התפיסה שהיא מנסה לקדם בפרסומות ובעטיפות המוצרים – תפיסה על-פיה בעלי החיים כמעט תורמים לנו מרצונם הטוב והנדיב את גופם או את הפרשותיהם. תפיסה לפיה אם מתגלה בעיה, מדובר בוודאי בחריגה נקודתית, שניתן לפתור במהרה על-ידי "רענון נהלים" או פיקוח הדוק יותר.
הבעיה היא השיטה שמתייחסת ליצורים חיים כאל מי שהעילה היחידה לקיומם היא הרווח שניתן להפיק מהם. את המחאה שלנו אנחנו צריכים להפנות לא ספציפית נגד תנובה – אלא נגד תעשיות המזון מהחי באופן כללי. אם אנו בוחרים להמשיך לצרוך באופן שגרתי בשר, ביצים וחלב מבלי להתעניין כלל מה מקורם – אל לנו להתפלא לגלות שהפקתם הייתה כרוכה בהתעללות קשה.
דדי שי הוא פעיל בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים. אתר הקמפיין נגד תנובה