כך במקרה של התכנון בגדה שמקטע כבר שנים את מרחב הפיתוח הפלסטיני. ברוב שטח הגדה שבשליטת ישראל (שטח C) ישנן ועדות תכנון שקבוצה לאומית מסוג אחד – הפלסטינים – מודרת מהן, ובכל זאת ועדות אלו קובעות גורלות עבור הפלסטינים.
ועדות צבאיות אלו אחראיות למצב בו לפלסטינים אסור כמעט לחלוטין לבנות על אדמותיהם בשטח C. לעיתים, כמו במקרה של E1, גוף מינהלי שקבוצה אחת לא מיוצגת בו מחליט להפקיע את אדמות אותה הקבוצה, להכריז עליהן כ"אדמות מדינה", ואז לתת רק לקבוצה השולטת לרשת את האדמות ולבנות עליהן. כך, מערכת התכנון וניהול הקרקעות, המתקיימת במרבית שטח הגדה [שטח C], מקטעת את המרחב הפלסטיני במשך שנים, ומותירה רק מובלעות קטנות וצפופות לפיתוח פלסטיני. הרב שמשון רפאל הירש כבר הזהיר אותנו שכאשר קבוצה חזקה קובעת בעצמה את כללי המשחק בלא התחשבות במוחלשים, זו התנהגות ש"גובלת בפשע".
בלי קשר לאיזה עתיד מדיני יהיה פה – שתי מדינות, מדינה אחת או כל הסדר אחר – הקיטוע והציפוף של הפיתוח הפלסטיני אינו מכבד את צלם אלוקים הטמון בתושבים הללו, ואת עיקרון השיוויון. אין לי שמחה לאיד על הפגיעה בתדמיתה של ישראל בקהילה הבינלאומית בימים האחרונים, אני מעדיף שנעשה את הדבר הצודק בגלל שהוא צודק, ולא מתוך דאגה שהעולם לא יאהב אותנו. אבל, אני שואף לחזון בספר דברים, " וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ 'רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה'." (דברים ד:ו-ז). לפי פסוק זה יכולתנו לשמור על עקרונות עקביים של צדק תציב אותנו במקום מכובד בעולם.
בינתיים, קורה ההפך, הצדק הוא תלוי מוצא: בשטח C מתקיימות שתי מערכות תכנון ובנייה נפרדות על בסיס לאום - מערכת צבאית לפלסטינים ואזרחית למתנחלים. שתי המערכות מתואמות ומשרתות זו את זו. המערכת הצבאית מאשרת בנייה פלסטינית רק במובלעות קטנטנות בתוך שטח C, בשאר השטח מתרחבות התנחלויות וחוסמות כל אפשרות לפיתוח פלסטיני עתידי.
לדוגמה, לתושבי עיסאוויה היו כ-12,000 דונם בבעלותם לפני 1967. לאחר סדרה של הפקעות משך השנים (זאת אומרת שהמדינה הכירה בבעלותם, אבל לקחה מהם את אדמותיהם). רוב אדמותיהם נחשבות כאדמות מדינה ומהמעט שנותר יש רק 669 דונם בתוכנית המתאר המתירה בנייה. אלא שרוב השטח הזה כבר בנוי, ולא זמין לבנייה חדשה. אלפי דונם משהשטח המופקע הם כיום חלק מ-1E המפורסם. רק מספר ארגונים, בהובלת רבנים למען זכויות האדם, פועלים להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים באמצעות עתירה לבג"צ.
השאלה האם התהליך הזה חוסם הקמת מדינה נפרדת והאם זה חיובי או שלילי היא שאלה פוליטית. מה שברור הוא שבכל הסדר שלא יהיה, לא ייתכן לתחום אוכלוסיה שלמה למובלעות צפופות רק על בסיס המוצא שלה, להרוס את בתיה באופן מאסיבי, וכך לנשל, לגרש ולפגוע בזכויות קניין ופרנסה.
כך גם לגבי E1, צריך להביט לא רק בהשלכות המדיניות אלא גם בהשלכות האנושיות. הן נוגעות גם לנו הישראלים, גם בלי קשר להסדר מדיני. בעוד מספר שבועות יעקב אבינו יתקן את השנאה שהוא יצר בקרב ילדיו כאשר הוא מברך את ילדי יוסף באופן שיוויוני, בניגוד לדפוס החוזר בספר בראשית. יהיה רצון שגם אנחנו נשכיל לעשות מה שצודק, וגם באינטרס שלנו: לאפשר לכל בני האדם להינות מברכות אדמותיהם.
הרב אריק אשרמן הוא בכיר ב"רבנים למען זכויות האדם", ארגון המוביל עתירה להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים בשטח C