שירה איסקוב, אישה יפה עם שיער קצוץ, התייצבה באומץ מול המצלמה של בן שני ב"עובדה" והותירה את כולנו חסרי נשימה בשבועות האחרונים, כשסיפרה בפנים גלויות, מצולקת וכואבות את הסיפור שלה: איך כמעט הפכה להיות עוד מספר בסטטיסטיקה של הנשים שנרצחו השנה. אתמול פורסם בחדשות 12 כי לאיסקוב נודע שהפרקליטות החלה במגעים לגיבוש הסדר טיעון עם הנאשם בניסיון הרצח שלה, אביעד משה, שדקר אותה והכה אותה מכות רצח לעיני בנם הפעוט.

אין שום סיבה שקורבנות ימשיכו לסבול את הקלות הבלתי נסבלת של הענישה במסגרת הסדרי טיעון. הציבור הישראלי מעוניין לתת לנפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות ולבני משפחתם קול, ומבקש לתת משקל לצרכים שלהם בהליך הפלילי. נפגעות עבירות מין ואלימות חמורות חייבות לקבל את הכוח להשפיע על ההחלטה בדבר הסדר טיעון. אבל מערכת המשפט משליכה את נפגעי ונפגעות האלימות לצדי הדרך רק כדי להקל על עצמה. בואו לא נעמוד מנגד כשהעוול הזה מתרחש.

מאחורי החלטות התביעה לסגור תיקים בעבירות אלימות במשפחה במסגרת של הסדרי טיעון עומדים שיקולים רבים, ובהם הרצון המובן למנוע מקורבן העבירה את החוויה הקשה של העדות בבית המשפט (בעבירות מין) והרצון לאפשר למשפחות להשתקם מבלי לעבור את הטראומה הנלווית לתהליך משפטי ארוך (בעבירות אלימות במשפחה). אבל הרצון הזה הביא לסגירת תיקים רבים במסגרת הסדרי טיעון שאושרו על ידי בית המשפט. בין השאר, היה הסדר הטיעון המחפיר בפרשת אופק בוכריס, שהואשם על ידי חיילת באונס וחתם על הסכם טיעון שייחס לו בעילה אסורה בהסכמה. המקרה של בוכריס העלה לכותרות – לרגע קצר – את הסדרי הטיעון שכל מטרתם להקל על בית המשפט ושמוציאים מהמשוואה לחלוטין את הקורבנות.

זכורים לנו גם הסדר הטיעון המחפיר והענישה המגוחכת שנגזרה על רונן ביטי - תשעה חודשי עבודות שירות (ששונו בעקבות ערעור) - וההסדר שנתן שישה חודשי עבודות שירות למשה איבגי. אלה רק כמה שמות בולטים, אבל לצדם יש עוד כל כך הרבה תוקפים בעבירות מין ואלימות, שיוצאים בזול באמצעות הסדרי טיעון מקלים.

העונשים שנקבעים במסגרת ההסדרים האלה הם לרוב קלים ביותר ביחס לחומרת הפשע שבוצע, וניתן לומר שכיום מעל 70% מתיקי עבירות המין החמורות בישראל נסגרים בהסדרי טיעון. לא פחות ולא יותר. בעבירות של אלימות במשפחה, היחס דומה. את הנתון המטריד הזה חשפתי עוד בהיותי בכנסת ב-2017.

לא סתם קנו להם ההסדרים האלה את השם הנפוץ "עסקאות טיעון", שכן מאחורי הקלעים, יד רוחצת יד - בתמורה להודאת הנאשם בסעיפי אישום מופחתים, הפרקליטות מצליחה להשיג הרשעה. כולם מרוצים. כולם - חוץ מקורבנות העבירה ובני משפחתם.

ב-2013 ניסחתי ביחד עם ח"כ לשעבר נחמן שי הצעת חוק, שמבקשת לחייב את התביעה לא רק לשתף את הקורבנות בפרטי ההסדר (במקרה של רצח כמובן של בני משפחתן) אלא גם תאפשר להם את הזכות להתנגד להסדר הטיעון. הצעת החוק מציעה שאם הקורבנות והתביעה לא מגיעים להסכמה, בית המשפט הוא שיכריע ביניהם. האתגר הזה עומד לפתחה של הכנסת החדשה. אני מקווה שיהיה מי שירים את הכפפה.

זהבה גלאון היא נשיאת זולת לשוויון וזכויות אדם ויו"ר מרצ לשעבר