אין לי בעיה שהרב יעקב אריאל יקבל השנה את פרס ישראל. למה לא. האנשים שאוהבים את הספרות התורנית שכתב חושבים שמגיע לו. אז יאללה. שמדינת ישראל, וכל מכובדיה, כולל הנשיא האהוב שלנו וראש הממשלה, יישבו מול האיש הזה על הבמה ביום העצמאות ויעניקו לו פרס. זה האיש שחושב שאני "נכה". זה האיש שאם הייתי חלילה אדם צעיר בקהילה שלו, ובא רועד בגיל 16 להתייעץ איתו, היה שולח אותי לחיי שקר והכחשה, עם סיכוי להביא אותי לכדי התאבדות.
מה הפלא? הרי ראיתם את הכתבה שהייתה לא מזמן בחדשות 12 על הסרט הנע שבו שולחים אברכים עם מחשבות על "נטיות הפוכות" לקבל באופן לא חוקי רספירדל שהופך אותם לזומבים. אז ריספרדל לבני נוער תמימים ובריאים זה לא טרור? זה כן. הרב אריאל גם התגאה בכך שיש לו הרבה הצלחה עם "טיפולי המרה". גם הרב שמואל אליהו שיצא להגן אליו אצל אילנה דיין הסביר שזה ממש עובד. באיזה עולם בדיוק? שרלטנים שכמותם.
אז הרב אריאל יקבל פרס ישראל. בכיף. רק להזכיר שיום קודם, יתקיים טקס המשואות. בטוח ימצאו גם השנה איזה רב נהדר, עם אור בעינים, ותורה על השפתיים, שיבוא להדליק משואה. וכנראה שגם השנה לא יהיה שם מי שיגיד "אני מדליקה משואה זו לתפארת קהילת הלהט"ב ולתפארת מדינת ישראל". למה? עובדה. בשנה שעברה היו שני מדליקי משואות מהקהילה, אבל שניהם לא נבחרו "בגלל זה", ולא היה להם אומץ להגיד את המילים הברורות. אז לא. אז עדיף שהרב הנהדר יקבל פרס ישראל.
רק מה, הצעה קטנה. כדי שיהיה יותר מדויק, אני מציע שעל הבמה יתנופף גם דגל איראן. למי שלא זוכר, עד 1979, הייתה איראן מדינה מוסלמית מודרנית, כמעט מערבית, כמו טורקיה ואפילו יותר. איש לא האמין שביום אחד כל החברה המודרנית הזאת תיתן לקנאי דת מטורפים להשתלט עליה. אבל זה קרה, ושם מצאו פתרון נהדר להומואים: תולים אותם בכיכר העיר.
מה שאי אפשר להגיד על רבנים
אז איראן זה לא כאן? אולי. אבל הרב שמואל אליהו, חבר מועצת הרבנות הראשית, שאמר לאילנה דיין שהוא ממש לא יכול יותר עם הטרור הלהט"בי, לא טוב בהרבה מהאייטולות. והטמבל שקרא לנו "נכים" ראוי בכלל שיזרקו עליו עגבניות בכיכר העיר. אולי תהיה חמוד ותציע לנו לקבל "תו נכה". עם בעיות החניה בתל אביב זה יכול להיות סטארט אפ.
באופן די קבוע, אחת לכמה שבועות, מתפרסמים דברי בלע של איזה רב נגד הקהילה. אם זה שר החינוך הרב רפי פרץ, אם אלה רבני המכינות הצבאיות כמו הרב יגאל לוינשטיין, והרב אלי סדן, ואם אלה כוכבי השבוע. הבעיה היא שאי אפשר להגיד להם: "סתמו את הפה, יא ברברים, טיפשים, פרימיטיביים, חסרי השכלה". הם רבנים! ורב זה דבר גדול, למרות שלא ברור מי ממנה רבנים. מזכיר לכם שגם הרב אהרון רמתי, מיני גואל רצון, הוא רב. לא ברור איך. ואת התואר רב של מוטי אלון איש לא מתכוון לשלול.
ועכשיו הם גם משתמשים במילה טרור להט"בי. וזה כל כך מקומם. זה כמו שגנבים ייצאו בקמפיין נגד הטרור המשטרתי שרודף אחריהם. זה עולם הפוך. כיף שהרב אליהו נפל לידיה של אילנה דיין, אישה שממעטת להביע דעה אישית. כשהוא המשיך לבלבל את המוח עם עובדות שקריות, היא ירתה: "טרור זה במשך שנים להגיד לאנשים כמו עידו, כמו הבן שלי, אני אגיד לך שלא תוכל להקים משפחה. זה טרור".
בית המשפט לא יגן עלינו יותר
היציאה של דיין מהארון, כאמא לבן להט"ב, היא רגע חשוב וטעון. היא הייתה יכולה להמשיך ולתקוף אותו כעיתונאית הרצינית שהיא. אבל כאימא, היא מתישהו לא יכולה הייתה להתאפק. זה הבן האהוב שלה, שסובל בגלל אנשים כמו הרבנים אריאל ואליהו.
המלחמה הרבנית קיבלה השבוע תוקף נוסף, כשבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים שמרנים, ניסה למחוק בבת אחת את רוב פסקי הדין בענייני הורות להט"בית שניתנו בארץ. במחי פסק דין הוא לקח את ההורות הגאה שנות דור לאחור. והעמיד משפחות רבות בסכנה ממשית. עד היום בית המשפט היה המשענת של הקהילה, מול הכנסת השבויה בידי החרדים, והנה מתברר שהמהלך של איילת שקד עבד. שניים מהשופטים בהרכב היו מינוי שלה. והרוח כבר מנשבת.
אז בית המשפט אולי לא יגן עלינו יותר, והרבנים ינסו להציג אותנו כסוטים. נהדר. לכן אני מאמין שהגיע הזמן להסיר את הכפפות ולהגיד: די לטרור הרבני! לצערי אנשים דתיים ומסורתיים, כולל כאלה שהם חלק מהקהילה שלנו, מכבדים באופן כמעט עיוור רבנים. הם מעדיפים דיון כאילו מנומס, מכבד. אבל מה לעשות שבמתק שפתיים זה לא עובד. האנשים האלה ממשיכים להגיד עלינו דברים בלתי מתקבלים על הדעת. הגיע הזמן להחזיר מלחמה. מלחמת דת.
אנחנו הרי אוהבים להפגין, אז כבר מחר בצהריים נפגין ברחבי הארץ. ואת המלחמה ברבנים נמשיך לנהל בכל הכוח.