בעוד כשבוע וחצי הייתה אמורה להסתיים עדותו של אחד מעדי המפתח בתיק 4000, מנכ״ל וואלה לשעבר אילן ישועה. זאת, לאחר שעד כה התפרסה עדותו של ישועה על פני 23 ישיבות הוכחות, שבע מהן בחקירה ראשית ו- 16 בחקירה נגדית של סנגורי ראש הממשלה והזוג אלוביץ'.
והנה, אתמול, ביום ה- 16 לחקירתו הנגדית של ישועה נפל דבר. הרכב השופטים קיבל באומץ (ובצדק) את בקשת ההגנה לקבלת חומרי חקירה נוספים מהמדיה הדיגיטלית שנתפסה מידי ישועה. בקשה זו התבקשה ע״י סנגורי הנאשמים בכדי להראות שאין זו הפעם הראשונה שמנכ״ל וואלה לשעבר פעל לצורך הטיית הסיקור באתר ״וואלה״ לדמויות שונות, שאינן הנאשמים בתיק זה.
החלטה זו התקבלה ע״י בית המשפט לאחר שבמסגרת חקירתו הנגדית של ישועה הצליחה ההגנה להוכיח שהוא פעל באופן דומה גם כלפי פוליטיקאים, אנשי עסקים ואנשי ציבור אחרים – שפנו אליו לצורך כך. חומרי חקירה אלה, יש לומר, הגיעו לידי ההגנה ככל הנראה בטעות – הגם שהיו צריכים להתקבל בדרך המקובלת לנוכח חשיבותם הרבה להגנת הנאשמים, כמו גם הפוטנציאל המזכה שלהם.
שהרי אחת מטענותיה המרכזיות של הפרקליטות, היא שמערכת היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבני הזוג אלוביץ', הייתה מבוססת על ״תן וקח״. נתניהו, על פי כתב האישום, קידם אינטרסים של בני הזוג אלוביץ׳ בתמורה לסיקור אוהד – שהיה חריג בתדירותו.
ואולם, משסנגורי הנאשמים הצליחו להראות שקשר בין פוליטיקאים או אישי ציבור אחרים לבין התקשורת אינו פרט נוף בודד בהוויה הישראלית (או הגלובלית), עתה יש לבחון את מידת ההיענות החריגה של בני הזוג אלוביץ' לאותו סיקור ״אוהד״ לנתניהו. זאת לצד טענת ההגנה לפיה אלפי הפרסומים של אתר ״וואלה״ היו במובהק סיקורים ״שליליים״.
החלטת בית המשפט מעבירה מסר כי הפרקליטות למעשה לא בחנה כראוי את טענות ההגנה ובכך פגעה הן בזכויותיהם והן ביכולתו של בית המשפט לערוך משפט צדק על בסיס התמונה הכללית. שכן, בכדי להוכיח את ״חריגות״ ההיענות לסיקור אוהד לנתניהו, היה על הפרקליטות, קודם לכן, לבחון מהי ההיענות ״הרגילה״. משסוגיה זו לא נבחנה כראוי, בהחלט ייתכן כי ממצאי הבדיקה יצביעו על כך שלא הייתה כל היענות יתרה, מה שעלול לגרום לתזת הפרקליטות להישען על בסיס צר ורעוע.
המשמעות היא שעתה הפרקליטות תידרש לבחון כמות גדולה של חומרים, שלאחר איסופם יועברו לעיון ההגנה שסביר שתבקש לחקור את ישועה פעם נוספת – מה שיביא להארכת המשפט. ובכל זאת, מעבר להחלטה משמעותית זו של בית המשפט, ניתן ללמוד מעדותו של ישועה מספר דברים עד כה ואלו הם:
- עדותו של ישועה חשפה בפנינו טפח מהקשר הרגיש שבין אנשי ציבור – לתקשורת. כך, הצליחה ההגנה להראות כי אין המדובר בקשר חריג שלא היה קיים קודם לכן עם אישי ציבור אחרים. אלא שבעוד שקשר זה הביא את הפרקליטות, בצעד תקדימי להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה, פוליטיקאים אחרים שפעלו כך כלל לא זומנו לחקירה באזהרה.
- טענתו של ישועה כי לא התערב בתוכן האתר למעט בעניינו של נתניהו – נסתרה. ההגנה הראתה כי ישועה התערב גם התערב, פעמים רבות בתוכן האתר גם שלא הייתה הצדקה עיתונאית לכך.
- ספק עד כמה היה אתר ״וואלה״ בעל השפעה כה רבה על התודעה הציבורית, עד כדי כך שראש הממשלה רצה להשתמש בו כקרדום לחפור בו.
- עדותו של ישועה מחזקת את נרטיב ה״פליליות״ שאפיין לשיטת הפרקליטות את מעשיהם של הנאשמים. בתדירות ״החריגה״, לדבריו של ישועה, שבה נענו בחיוב פניותיו (או לפי טרמינולוגית הפרקליטות ״דרישותיו״) של ראש הממשלה לסיקור חיובי; במחיקת התכתובות מהטלפונים הניידים של בני הזוג אלוביץ', שאף ביקשו מישועה לפעול באופן דומה; ומזעקתו של ינון מגל, עורך אתר ״וואלה״ דאז, על הטיית הסיקור.
אם כן, אין ספק שאנו עדים לאחד המשפטים המרתקים שידעה ישראל מאז הקמתה. משפט זה, ככל הנראה, עתיד להיערך עוד שנים רבות, בהתחשב בעבודה שעדות ישועה היא הראשונה שנשמעת מבין 338 עדי התביעה. אך האם דווקא עדותו של עד המפתח המרכזי בפרשת תיק 4000, אילן ישועה, היא זו שתביא גם ישועה לנאשמים? תלוי את מי שואלים. על כל פנים, ברור לחלוטין שהמילה האחרונה בעדותו של ישועה טרם נאמרה, וצפויים עוד התפתחויות אחריהן ששווה לעקוב.
עו״ד קובי אביטבול, ממשרד עורכי הדין ״רותם טובול״.