חשד לפשע שנאה, ארכיון (צילום: שלום עכשיו)
ונדליזם במסגד. פעולת תג מחיר | צילום: שלום עכשיו
לא מזמן הסתובבתי בעיר העברית הראשונה בין שלל כרטיסי הביקור הפרובוקטיביים שהיו מפוזרים על הרצפה עם הצעות שונות ומגונות בצבץ כרטיס ביקור עם תמונה של בחורה בלבוש מינימלי ומעליה הכיתוב ״בת מלך״. בהתחלה צחקתי, אחר כך בכיתי ואחר כך עוד פעם צחקתי ואז שתקתי. ה׳ ירחם, באיזה עולם מעורבב אנחנו חיים? באיזה קלות וקלילות אפשר לשדך מושגים עליונים ועמוקים עם מעשים כל כך נמוכים.

תג. יודעי חן יעידו שיש מושג בספרות הקבלית שנקרא ״תגים״. בפועל מדובר בצ׳ופצ׳יקים הקטנים שמעל לאותיות שבספר תורה. בעומק, התג על גבי האותיות מבטא את הקשר של האות ומשמעותה האנושית אל עולם עליון ונשגב. כל פעם שאני שומע עוד ידיעה עלובה על ״תג מחיר״, עולה בי גיחוך על האבסורד שבבחירה של אותם פושעים במושג כל כך עמוק בכדי לבטא את הפורקן הכי נמוך של הגחמות היצריות שלהם. אז נכון שהם עוטפים את זה במעטפת אידאולוגית ונכון שיש להם הסברים שמיימים למוטיבציה, אבל בינינו, אני מכיר אותם, בסוף זה פשוט מיקס של נערים אבודים בסביבה מבולבלת עם אופציה קלה להרגיש קיים באמצעות קתרזיס.

מעניין אותי לדמיין מפגש של המעורבבים האלו. להפגיש את הוגי כרטיסי הביקור בתל אביב עם הקופירייטר של נערי תג מחיר, מעניין מה היה מוליד מפגש כזה? מה היה הפער בין המלל של המפגש לבין ההתרחשות בפועל?

בכיף אפשר היה לצרף למפגש הזה גם את מי ששידך את האמירה היפה ״אללה הוא אכבר״ (״אלוהים גדול״), למעשי רצח. יש כל כך הרבה אנשים שאלו המילים האחרונות שהם שמעו לפני שסיימו להם את החיים, לי דווקא המילים הללו הצילו את החיים.

להפיק חום של אהבה מהאש המחריבה

פעם נסעתי עם אבי ז״ל לבקר במסגד שהוצת במסגרת תג מחיר. דמיינו רגע את הערבוב של מתנחלים מזוקנים מסתובבים בכפר פלסטיני יום אחרי ששרפו בו מסגד. תוך דקות, מאות אנשים הקיפו את המסגד ואותנו בצעקות ומריבות ביניהם כיצד להגיב לביקור המפתיע. לא היה עם מי לדבר ולהסביר, רעש של צעקות, המולה של דחיפות, לגמרי לא האמנתי שנצא בחיים. ברגע של קסם, אבא שלי צעק ״אללה הוא אכבר״. כל הקהל, באינסטינקט של מוסלמים, צעקו כאיש אחד אחריו - ״אללה הוא אכבר!״. ואז עוד פעם ועוד פעם, עד שהשתרר שקט קדוש שאפשר דיבור. היה משהו כל כך חזק ברגע הזה, עוצמה שיכולה להיווצר רק מבן מלך כמו אבא שלי שידע לעשות תגים למילים, ידע להוביל אותם למקום עליון, מאחד, ובונה. עם ״אללה הוא אכבר״ הורגים, מתפללים וגם מצילים יהודים שבאו לכפר שהיה בו תג מחיר.

אבי שוסטר עושה לאמג'ד מיתוג מחדש (תמונת AVI: mako)
אפילו סייד קשוע פיזר דרמטיות יחסית בנושא. אמג'ד מ"עבודה ערבית" | תמונת AVI: mako
אש בוערת, כי מישהו ביקש לחמם ולהאיר את העולם וגם כי מישהו הצית להשחית, או סתם כי חניכי תנועת הנוער שיחקו עם אש במחנה קיץ. מאחר ואותה האש יודעת להיות בונה, הורסת וסתמית ומאחר שאני אדם מאמין ואיש חינוך - לצד טיפול בלתי מתפשר, ברור לי שיש דרך להפיק חום של אהבה מהאש המחריבה שמפעילה את פושעי "תג מחיר". 

מנגד, יש משהוא מציק בדרמטיות המוגזמת שאנחנו מתייחסים לאירועים האומללים האלו, אפילו סייד קשוע פיזר דרמטיות יחסית בפרק העוסק בסוגיה בתוכנית "עבודה ערבית". התגובה הזאת היא טעות. זה הניצחון שלהם, אסור לנו להעניק להם את היחס הזה. המעשה שלהם הוא לא ״תג״ כמו שנערת הליווי היא לא ״בת של מלך״. צריך לחזור לפרופורציה שתחסל את התופעה, לצחוק עליה, לבטל את המשמעות שלה בעולם. חבורה של פרחחים שצריכים חינוך מחדש, זה הכל.

שיבי פרומן הוא יועץ שר החינוך לענייני מגזרים