אני נזכר גם במה שאמרתי אז. אמרתי שעוד מלחמה לא תפתור דבר, שאחרי המחוסלים של עופרת יצוקה יגיעו מחוסלים חדשים. הצעתי להגיע להפסקת אש עם החמאס. אפילו העזתי להציע הסכם של החלפת שבויים ואסירים במסגרתו יוחזר גם גלעד שליט לחיק משפחתו. אני זוכר את ההתנגדות הקשה שהדברים עוררו, את הכעס, את השנאה.
במבט לאחור, אמרתי אז דברים נכונים.
גלעד שליט הוחזר שלוש שנים מאוחר יותר במסגרת הסכם עם החמאס, אבל בכל מובן אחר ממשלת נתניהו בזבזה בצורה נוראה, חסרת אחריות, את ארבע השנים שחלפו. במקום לנצל את ימי השקט שהיו, במהלך השנים האלה, כדי לקדם בתנופה הידברות עם הפלסטינים – הממשלה הזו המשיכה לבנות התנחלויות ולהמחיש לכולם שאין לה כל עניין בהידברות ובפתרון.
עצם הקונפליקט הישראלי- פלסטיני הודחק לחלוטין מסדר היום הציבורי. מפלגות הימין והמרכז החזירו אותנו לימי גולדה מאיר: אין קונפלקט, אין פלסטינים ואין לנו בכלל צורך להתעסק עם הנושא הזה.
לשיא הגיעו הדברים בשבוע שעבר. ימים אחרי ראיון חסר תקדים של הנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, בערוץ 2, שבו הוא עשה מאמץ גדול להושיט יד לשלום לציבור הישראלי, הגיעה תגובת הממשלה: שר החוץ ליברמן איים פשוט לגרשו. ממשלת סירוב. המשך ישיר לסירוב של הממשלה ליוזמת השלום הערבית.
אנחנו כבר אמורים להבין את האמת הזו: בחיים אין סטטוס קוו. כשלא מתקדמים לשלום, מתדרדרים לעימות למלחמה. סבב הלחימה הנוכחי אינו מפתיע. זוהי תוצאת המדיניות. ומי שמשלם את המחיר עליה הם, כרגיל, האזרחים הפשוטים, תושבי הדרום ותושבי עזה. לא מקבלי ההחלטות בלשכותיהם המאובטחות..
מעגל של חיים
קשה להשתחרר מתחושת הדז'ה-וו. גם לפני ארבע שנים, כמו היום, נשמע בפוליטיקה בעיקר קול אחיד של התלהמות. כשערערנו על הסיסמה שהמלחמה "תשקם את כוח ההרתעה הישראלי" או להצביע על חוסר התוחלת שלה, ניסו להשתיק אותנו. מחיר המלחמה אז היה הרוגים ונפגעים, רבים מאד בעזה, אבל גם אצלנו ושיתוק של הדרום כולו למשך שבועות ארוכים. אבל מחיר נוסף וכבד היה דור של ילדים שאינם מאמינים בסיכוי לחיים משותפים בעזה ובשדרות.
אחרי כל-כך הרבה סיבובי דמים הגיע הזמן להבין שאמצעים צבאיים לא יבטיחו לתושבי הדרום שקט וביטחון. חייבים ללכת בדרך אחרת: לסכם הפסקת אש מיידית עם חמאס, ובמקביל לפתוח מייד במשא ומתן על הסדר הקבע עם נציגי אש"ף והרשות הפלסטינית.
אז למה הם מחכים? מה היא הנקודה בה מספיק חיים יאבדו ומספיק בתים יהרסו? ברגע הקשה הזה חיוני לומר בקול רם וצלול – את מעגל הדם חייבים לעצור מייד, ובמקומו חייבים לפתוח מעגל של הידברות להסדר. במקום מעגל המוות להציע לשני העמים שלנו מעגל של חיים.
דב חנין הוא חבר כנסת ממפלגת חד"ש