איציק שמולי שלום,
שמי סמדר שמידוב, עובדת סוציאלית לחוק הנוער מזה 23 שנים והימים הללו קשים לי מאוד.
כבר שלושה ימים אני מתאפקת שלא לטפל בשני יתומים בני חמש ושבע, שאימם נהרגה בתאונת דרכים. ממש לפני כמה רגעים הודעתי לפנימייה שנער בסיכון גבוה ברח ממנה כי לא אשוחח עימו, לבדוק מה שלומו ולשכנע אותו לחזור. כל מה שנותר לנו הוא להתפלל לטוב, אולי הפעם הוא לא ייקח מנת יתר. אתמול לא שלחתי ילדה לטיפול במרכז לילדים נפגעי תקיפה מינית. אתמול גם בוטלה ועדה חשובה שאמורה הייתה לדון בילדות שנאנסו בבית שלהן.
גם מחר לא נטפל בנער בן 13 שנפגע קשה מינית על ידי בגיר - הוא לא ייחקר ולא יקבל התייחסות טיפולית. ופוגע? הוא יזכה להמשיך בחייו. גם לא נוציא צו לצורך הגנה עבור ילדות בנות חמש ושש שנפגעו מינית בבית והן יישארו בבית וימשיכו להיפגע. גם לא נטפל באם במצב נפשי לא טוב שאינה מסוגלת לטפל בביתה התינוקת בת השמונה חודשים, היא תיוותר לבד ללא התייחסות ונערה בסיכון שסולקה מהמסגרת תישאר ברחוב ותנוצל שם.
אתה בטח שואל את עצמך: איך את מכירה את המקרים למרות שאת בשביתה? ובכן, כולם מכירים את הנייד שלי. יועצות, גננות, מורות, רבנים, פנימיות, יחידת סיוע, משטרה, מטופלים. הם מבקשים "קצת" עזרה. רק היום התקשרה לנייד שלי אמא, מטופלת וביקשה תמיכה רגשית על רקע החלטה גורלית עבור ילדיה וכן, אני זמינה בנייד האישי למטופלים שלי. לא כי אני חייבת אלא כי אני מחויבת מצפונית.
אז היום הגיע תורי, הפעם אני זו שפונה אליך באופן אישי: טפל בנו! טפל בי! אני אם לארבעה ילדים. רוצה להתפרנס בכבוד ולא להידרש לעזרה כלכלית. אחרי 23 שנות ותק ותואר שני, בדרגה המקצועית הכי גבוהה שאני יכולה להגיע אליה, עו"סיות מרוויחות רק 7,800 שקלים לחודש.
בעלי, יובל, עצמאי בתחום החשמל וטיפול באנשים מיוחדים דרך אומנויות לחימה, שכרגע, בצל המשבר, פחתה עבודתו כמעט למינימום. ביחד אנחנו חיים ברמת חיים בסיסית ביותר. 15 שנים לא יצאתי לחו"ל. פתחתי כל תכנית חיסכון אפשרית שהייתה לי כדי שאוכל לשרוד את התקופה הנוכחית. אין לי היום אפילו שקל לבן אחד ליום שחור.
בדירה שלנו, עליה אנחנו משלמים משכנתה של 6,000 שקלים בחודש, חיים איתנו חייל משוחרר בן 24, חיילת משוחררת בת 22, חייל בצנחנים ונערה מתבגרת - כדי לעזור להם להתחיל בלימודים אקדמאיים אני צריכה לקחת הלוואות.
אני גם רוצה שתדע שלצד השכר שלא משקף את הוותק, העומס וההשקעה הנפשית, הרגשית והזמינות מסביב לשעון, אני גם מאוימת. פעם אחר פעם. ואף איימו עליי בעבר כי ירצחו את ילדי - רק כי הגנתי על קטין שספג אלימות קשה ביותר והוא רק בן חמש.
השר שמולי. אני זקוקה לעזרה. אני רוצה פרנסה ומוגנות. את כל השאר כבר יש לי.