אמר רבי חולדאי בשם רבי שאמה הכהן: כשנתן הקדוש ברוך הוא את התחבורה הציבורית בשבת - ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה, הים לא נזדעזע.
לרגע אחד, בסוף שבוע אחד, היה כאן ניצוץ של שפיות. אחרי 71 שנים של אפליית החילונים וכפייה דתית, פעלו אוטובוסים גם בשישי בערב, גם בשבת בבוקר, שירתו את האוכלוסייה שכה משוועת וכה נצרכת להם, והמדינה לא עלתה בלהבות. ובזמן שזה קרה, לא היה אדם אחד דתי שנפגע. כעשרת אלפים אנשים השתמשו בשירות, אבל האוטובוסים לא עברו בשכונות שבהן זה עלול היה להפריע לרוב התושבים, לא השמיעו מוזיקה בקולי קולות כמו הוואנים של החב"דניקים, לא נעשה נא בעין לאיש. מופת של סובלנות ושירות לציבור.
זה היה ניצול מושלם של היעדר ממשלה, היעדר כנסת מתפקדת/כנסות מתפקדות, היעדר תקציב שנתי, לטובת מימוש זכות בסיסית של התושבים. גם כשתקום ממשלה (אם תקום מתישהו), גם כשהכנסת תחזור להצביע על עניינים שוטפים שאינם פיזורה, את הגלגל הזה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להחזיר לאחור. העובדות בשטח כבר נקבעו.
לח"כים החרדים יש כנראה דברים חשובים יותר להתעסק בהם כרגע, השם ישמור. אחרי הכל, יותר דחוף לריב עם אביגדור ליברמן ולדאוג למקומם בשולחן הממשלה ולתקציבים לקהל הבוחרים שלהם, מאשר בזוטות של חילול השבת. כי ראו זה פלא, מוצ"ש מאחורינו, גם תוכניות האקטואליה של יום ראשון, וגפני, ליצמן וחבריהם לא מתחרים זה בזה מי מנאץ בחריפות רבה יותר את התועייבה. נפלאות דרכי ה'.
ובואו נודה, אם לאלוהים היתה כל כך מפריעה תחבורה ציבורית בשבת - הוא בטח היה ממטיר חרון אפו, עברה וזעם, משלחת מלאכי רעים. אז אחת משתיים: או שזה לא הפריע לו ואפשר להמשיך עם זה כאילו כלום, או שאין אלוהים ואפשר להמשיך עם זה כאילו כלום.
במגילת העצמאות נכתב כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי גמור לכל אזרחיה ותבטיח חופש דת ומצפון. שוויון חברתי - כלומר לאפשר תנועה בשבת גם למי שידם אינה משגת, לדוגמה. חופש המצפון מאפשר לחילונים, ובכן, להיות חילונים.
שיהיה ברור: תחבורה ציבורית בשבת אינה כפייה חילונית משום שאיש אינו מחייב את הציבור הדתי לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת. לעומת זאת, כפייה דתית הייתה למנוע מהציבור החילוני להשתמש בה.
לעזאזל, למה היה צריך למנוע כל כך הרבה זמן מאנשים להגיע בסוף השבוע לים, או ללכת לקולנוע, או לבקר קרובים בבית החולים, או סתם לטייל בסביבה? הרי לא לכולם יש רכב פרטי, גם מי שיש לו - לא תמיד רוצה להשתמש בו, ומוניות זה יקר, בוודאי בתעריף שבת. הביקוש והעומס הגדול על הקווים רק העיד כמה זה היה חסר, כמה היעדר תחבורה ציבורית בשבת זו בעצם התעמרות. חבל שזה נעשה רק בגוש דן, חבל שלראשי ערים אחרים אין את האומץ, המעוף והתושייה הציבורית להפעיל קווים כאלה גם אצלם (בטבריה זה היה אירוע חד פעמי). ובכלל, למה להסתפק רק בתוככי גוש דן? למה, למשל, לא לאפשר למי שגר בפריפריה ורוצה להגיע למרכז בשבת לעשות כן?
אולי, רק אולי, הקיפאון הפוליטי הוא הדבר הטוב ביותר שקרה למי שחפץ כאן בחיים מודרניים, ליברליים ומתחשבים, שחפץ בחיה ותן לחיות. אולי, רק אולי, החילונים יבינו עכשיו שלא חייבים לקבל כל גזרה כדין תורה. שיש אפשרות אחרת, שניתן להילחם על אורח החיים בישראל, מלחמה שקטה, רגועה, הצהרתית, לא אלימה.
תחבורה ציבורית בשבת יכולה להיות הסנונית הראשונה. השלב הבא בנורמליזציה של החיים במדינת תל אביב ועוטפותיה צריך להיות נישואים אזרחיים בבתי העירייה. אחר כך נתקדם.