כבעל סוכנות לייצוג וקידום אמנים, אני פועל לקידום כהי עור בתעשיית הבידור והאופנה הישראלית. במסגרת עבודתי, היו פעמים רבות בהן לא הסכמתי להשתתף או לשלוח את המיוצגים שלי, לפרסומות או סרטים שנדף מהם רע של גזענות, כלומר פרסומות או סרטי תדמית וקולנוע שמטרת הליהוק וצילומים היא להראות את המיוצגים שלי כסטריאוטיפ אתיופי ולא כאזרח ישראלי.


הפרסומת המדוברת

הפרסומת שיצאה לאחרונה לחברת סלקום, בה מתוארת פגישה מרגשת וקורעת לב בין אימא ובת ממוצא אתיופי, שהופרדו ונפגשו מחדש, על רקע צילומי ארכיון אמיתיים של מבצע משה, היא דוגמא קלאסית לפרויקטים צורמים שאני מתנגד להשתתף בהם, למרות ההפסד הכלכלי הכואב.

המלהק בקש ממני לגייס אתיופים בכל הגילאים ולא הסכמתי! פשוט נמאס לי מהניצול הציני של החברות הגדולות. אני מצדיע לסלקום שהחליטו לקחת ניצבים מהקהילה ושמו אתן בפרסומת מרכזית וכמובן שאני לא מאשים את סלקום בגזענות אבל קשה לא לשאול

מדוע סלקום בחרה להציג אותנו באמצעות ייצוגים המחדדים את שונותנו בחברה הישראלית וכסטריאוטיפ נחשל שתקוע שלושים שנה לאחור ולא כישראלים מהשורה?

די לבורות, די לחוסר השוויון, די לראות אותנו שונים. לאחר שלושים שנה בישראל הגיע הזמן שקברניטי החברות הגדולות ומנהלי הקמפיינים הדשנים יעצרו לרגע ויבינו שהגיע הזמן שתעשיית התקשורת בישראל תראה אותנו כישראלים ולא אתיופים.

יוהנס אזנאו
מעדיף להפסיד כסף. יוהנס אזנאו
התהליך הרגשי והמבוכה שמייצרת הפרסומת המצערת, מדגיש במדויק את תחושת הרמאות והקבס שעולה בגרוני: מקטע קצר של סרט ציוני והרואי על עלייה ואתוס הגבורה של משפחתי (בתוספת צינית של חומרי ארכיון היסטוריים בתשלום), סלקום ניכסה לעצמה את זיכרונות העלייה הציונית של יהודי אתיופיה. אלפי שנות כיסופים וגעגועים לירושלים הפכו למוצר צריכה שבלוני, פרסומת דביקה שמציירת את האימהות שלנו כפרימיטיביות.

ומה המסר של סלקום לחברה הישראלית וגם לאימהות שלנו, שעברו מסע תלאות אכזרי ומטלטל לארץ ישראל במטרה להתאחד עם בני משפחתם האהובים – לא חייבים לעלות ארצה, יש המצאה חדשה (טלפון של סלקום) אפשר להתקשר... חברים נמאס לי!

אני קורא לחברת סלקום שתפיק פרסומת מושקעת, בה שחקנים כהי עור יוצגו כישראלים לכל דבר.

יוהנס אזנאו הוא פעיל חברתי ובוגר קורס תקשורת