זמרות להקה צבאית (צילום: דובר צה"ל, אתר צה"ל)
מטרת החוק האמיתית היא לא רק שירת נשים אלא נושאים פוליטיים כמו פינוי התנחלויות | צילום: דובר צה"ל, אתר צה"ל

הצעת החוק שהגישו ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי), ציפי חוטובלי (ליכוד) ואברהם מיכאלי (ש"ס) מתהדרת בשם "שמירת חופש הדת". בצדק היא נתפסת בתקשורת דווקא כחוק להדרת נשים. אחת המטרות שלה היא לאפשר לחיילים הבוחרים ללכת בעקבות פסיקות הלכה קיצוניות האוסרות על גברים יהודים לשמוע שירת נשים, לעשות זאת בלי להיפגע. דוגמה לפסיקה קיצונית ברוח זו אפשר למצוא בדברי הרב לבנון, שהורה לאחרונה שעדיף לחייל דתי לעמוד בפני כיתת יורים מאשר להישאר באירוע צבאי בו שרה חיילת.

יש הרבה ציניות בשם שהוענק לחוק. שלושת חברי הכנסת החתומים על הצעת החוק אינם ידועים בתמיכתם במימוש הבטחת מגילת העצמאות ל"חופש דת ומצפון". להם ולסיעותיהם אחריות ישירה לכך שמצב חופש הדת בישראל מעמיד אותה בדיוטה התחתונה של המדינות בעולם, לצידן של סין, ערב הסעודית וסוריה (ראו את מדד הדמוקרטיה שפורסם לאחרונה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה).

ברור לפיכך שלא חופש הדת מטריד את מציעי הצעת החוק, אלא החשש שמא תופעות ההקצנה הדתית והדרת הנשים, ההולכות ומכרסמות בדמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, יעצרו בשערי צה"ל ולא יורשו להיכנס אליו. הפליאה הגדולה היא כיצד יכולה ח"כ חוטובלי, המכהנת כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, להגיש הצעה החותרת ישירות תחת מעמד האישה בצבא. נראה שבעיניה יש ערכים חשובים יותר מאשר מעמד האישה. אולי ייטיבו חבריה וחברותיה בכנסת אם יחליפו אותה במתאימה ממנה ומחויבת ממנה לשוויון האישה. כדאי שחוטובלי תהיה מודעת לכך שבעיני הגורסים שאין לשמוע שירת אישה, גם כהונתן של חברות כנסת היא לצנינים, וגם חקיקת נשים פסולה ובלתי צנועה.

חופש דת - אבל רק לקיצוניים

מציעי התיקון רוצים בהבטחת חופש הדת לקיצוניים, ורק להם. בדברי ההסבר לחוק, ההצעה משלמת מס שפתיים לחופש הדת של חיילים לא יהודים, אך כמובן אינה מתכוונת לכך ברצינות. לפיכך הסמכות היחידה שפורשה בהצעתם היא זו של הרבנות הצבאית. האם הם מתכוונים שהרבנות תקבע גם את ההלכה הדתית המחייבת את בני הדתות האחרות?

אבל האמת היא שנושא שירת הנשים הוא רק סוגיה אחת מני רבות שעליהן משפיעה הצעת החוק. ההצעה למעשה אוסרת באופן מוחלט על מתן פקודות לחיילים העומדות בניגוד לדתם. כאמור, קביעת ההלכה מצויה בידי הרבנות הצבאית. כך למשל, אם תקבע הרבנות שפעילות מבצעית בשבת, שנערכת היום כשגרה, אינה מספיק חיונית וחשובה כדי להצדיק חילול שבת – תגבר החלטת הרבנות על הוראות הפיקוד המבצעי. על הסמכות הרבנית לא יהיו ערעור והשגה.

בידיעת סדר היום המדיני של חברי הכנסת המציעים, יש להעריך שמטרתם האמיתית אינה רק שירת נשים כי אם גם נושאים פוליטיים כמו פינוי התנחלויות. לפי הצעת החוק, אם תכריז הרבנות הצבאית כי פינוי התנחלויות הוא בניגוד להלכה - אזי לכאורה ייאסר על מפקדי הצבא לשלוח חיילים יהודים למשימות אלה. יתכן שהדבר יחול גם על חיילים חילונים ולא רק על דתיים. לא קשה לשער איזה לחץ יופעל על הרבנות הצבאית לאמץ פסיקת הלכה שכזאת.

הצעת החוק מעניקה אם כן מעמד-על לרבנות הצבאית ולהלכה, כפי שהיא תפרש אותה, על פני פקודות הצבא והוראות הממשלה. היא מערערת לחלוטין את ההיררכיה הצבאית, סמכות המפקדים והמשמעת של הצבא. המשמעות שלה היא אנרכיה, פגיעה ביכולת התפקוד של צה"ל והכפפתו לרבנים. לכן, יש לסכל את חוק כ"ץ-חוטובלי-מיכאלי לא רק כדי להגן על שוויון האישה ולמנוע הדרת נשים. יש לעשות זאת גם כדי להגן על הצבא והדמוקרטיה. על חופש הדת יש להגן באופן אמיתי ומקיף, אך לא זאת כוונתם של המציעים, ולא זאת הדרך.

הרב עו"ד אורי רגב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון

>> הטור הקודם שלי: מה מביא בחור ישיבה להצית מסגד?
>> למה יו"ר הוועדה למעמד האישה נלחמת בנשים?