"חוששים להגיע מפאת האכזבה" (צילום: AP)
שכחו את נכי צה"ל? | צילום: AP
ערב עריכתו של תקציב חדש לשנת 2013 מתחדש לו ריטואל קבוע. בעוד משרד האוצר מצביע על הגידול בתקציב הביטחון, על שומנים ברי קיצוץ ועל העדר שקיפות בניהול התקציב, מצביעה מערכת הביטחון על מעגל האיומים הסובב אותנו ועל צורכי ההתעצמות הצבאית הנגזרים מהם. הגיעו הדברים עד כדי כך, שבסבבים קודמים האשימו הצדדים זה את זה בספינים שקריים, בהסתה פרועה ובסחיטה באיומים. 

בעודם מתכתשים על היקפו של תקציב הביטחון הצבאי, הניסיון מלמד כי בכל הקשור לתקציבי אגף השיקום משלבים הניצים ידיים. במטרה לקצץ בהם סכומים נכבדים ולהעבירם לטובת צרכיה האחרים של מערכת הביטחון, אף לא היססו לטעון כי ההוצאה על טיפול ושיקום נכי צה"ל ומשפחות שכולות שוחקת את תקציב הביטחון ובאה על חשבון התעצמות הצבא. כך ממש!

קובי זכאי
קובי זכאי
אולם, דווקא נתונים שהציג משרד הביטחון בהצעת התקציב לשנים 2011-2012 כדי להגן על תקציבו הצבאי, מלמדים, כי בתקציבי השיקום לא רק שאין לקצץ, אלא יש להגדילם משמעותית, הן באופן מוחלט והן בהתחשב בגידול המספרי של אוכלוסיית הזכאים וגילה המתקדם. שבשבת הנתונים שמספק משרד הביטחון מצביעה לעיתים על הכיוון הנכון.

כמו בכל העולם

משרד הביטחון הראה, כי חלקו של תקציב הביטחון בעוגה הלאומית ירד בעשור האחרון לעומת גידול חד בתקציבי המשרדים האחרים, כי שיעור הגידול בתקציבו נמוך לאין שיעור מזה של המשרדים האזרחיים (בריאות, רווחה, חינוך), וכי ההוצאה הביטחונית כאחוז מתקציב המדינה רשמה ירידה דרסטית בהשוואה לסך תשלומי העברה ותמיכות. מכאן הסיק משרד הביטחון, כי בהקטנת נתח תקציב הביטחון והעברתו למשרדי ממשלה אחרים, חוללה ממשלת ישראל שינוי בסדר העדיפויות הלאומי, תוך שהיא מתגברת משמעותית את הנושאים האזרחיים על חשבון תקציב הביטחון.  

עם זאת, בחינה של תקציב הביטחון בשנים הרלוונטיות מלמדת, כי למרות גידול חריג באוכלוסיית זכאי אגף השיקום בשל מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, היה הגידול בתקציבי השיקום נמוך אף מזה של משרד הביטחון.

במילים אחרות, בעוד שהאחריות לטיפולים רפואיים, לשיקום ולרווחה של נכי צה"ל ומשפחות שכולות היא אחריות לאומית כוללת, המנוטרלת מהיקף פעילותו ותקציבו של משרד זה או אחר, לא נהנו זכאי אגף השיקום מתגבורם של תקציבי העברה ובריאות, כפי שנהנו אוכלוסיות אחרות (לרבות אלה המטופלות בביטוח הלאומי). זאת, אף שמשרד הביטחון טען בעצמו כי תקציבי השיקום צריכים להימדד (כבכל העולם) כחלק מתשלומי ההעברה ולא כחלק מההוצאה הביטחונית.

הפגיעה בנכי צה"ל ובמשפחות השכולות לא תמה כאן. בהעדר שקיפות ובקרה תקציבית ראויה, מתייחס משרד הביטחון לתקציבי השיקום כאל חלק אינטגרלי מתקציבו "הרגיל" ועושה בהם שימוש שלא למטרותיהם.  כדי להצדיק את דרישתו לקצץ בהם, אף הציג בפני וועדות שונות (בוועדת חסון, בוועדת גורן ובוועדת ברודט) נתונים סותרים ומעוותים. דוח ועדת גורן עמד על כך במפורש.

הכנסת ה-19 נבחרה ברובה על סמך ההבטחה לשינוי סדרי עדיפויות ודאגה לאוכלוסיות חלשות. עליה להבטיח אפוא, כי תקציבי השיקום ייקבעו וינוהלו במנותק מתקציביה האחרים של מערכת הביטחון, כי יתוגברו בשיעורים מהם נהנו בשנים קודמות תקציבי רווחה ובריאות אחרים, וכי ייאסר לעשות בהם שימוש שלא לתכליות שלשמן נועדו. מן הראוי גם כי תעמוד על כך שמשרד הביטחון ימלא את חובתו על פי החוק, ויציג בפניה מדי ששה חודשים את נתוני הביצוע של תקציבי השיקום שהועברו לאחריותו.

עו"ד (רו"ח) יעקב (קובי) זכאי  הינו נכה צה"ל. זכאי הוא שותף במשרד עורכי הדין אפשטיין, חומסקי אסנת