מבחינת רווחת בעלי-החיים, ההחלטה היא בין הגרועות ביותר שניתן לקבל: הובלת בעלי-חיים דרך הים היא בין צורות ההתעללות היותר קשות הנהוגות בתעשיות המזון מהחי. לפני כחודשיים עלתה לכותרות אניית המשא הגדולה ביותר להובלת בעלי-חיים, "Ocean Drover", לאחר שתקלה טכנית, בדרכה מאוסטרליה לישראל ולירדן, הביאה למוות המוני של 1,630 כבשים ו-165 עגלים. תקלות מסוג זה הם נפוצות מאוד, אבל גם כשלא מתרחשת שום תקלה מיוחדת, המסעות הללו בהכרח כרוכים בהתעללות בבעלי-חיים: אין שום דרך להוביל מאות אלפי בעלי-חיים, כשהם סגורים בתוך אונייה צפופה במשך שבועות בלב ים, בלי שהדבר יגרום להם לסבל משמעותי.
ביולי 2013 נחשפו צילומי סתר מנמל אילת, שצולמו על-ידי פעיל אנונימוס, המתעדים את האופן האלים בו פורקים את בעלי-החיים בסיום המסע שלהם – תוך הלקאות, בעיטות, ושימוש בשוקרים חשמליים. תמונות דומות נחשפו גם שנתיים קודם לכן, כשתועדה פריקת עגלים מאוסטרליה שיועדה למותג "אדום אדום" של תנובה לתחנת הסגר בערבה.
המדינה מעודדת השמנה ותזונה לא בריאה?
המהלך להורדת המכסים מצטרף לשורה של החלטות קודמות של האוצר המעודדות באופן בלתי-מאוזן צריכת מוצרים מהחי. בדצמבר השנה, החליט האוצר להכניס לרשימת המוצרים בפיקוח גבינה לבנה ושמנת מתוקה עם 38% שומן, למען לא תחסר על שולחנם של הנזקקים לשמנת. סל המוצרים הנתונים תחת פיקוח כולל כיום בעיקר מוצרים מהחי – גבינות, חמאה וביצים מתרנגולות בכלובים. מי שמעוניין לקנות ביצים מתרנגלות שאינן מוחזקות בכלובים (ביצי "חופש") – יאלץ לשלם עבורן את מחירי השוק, ולשאת בפערי התיווך המופקעים של רשתות השיווק. רק מי שמוכן לקנות ביצים מתרנגולות המוחזקות בכלובים, יהיה זכאי להנחה שמוצעת על-ידי הממשלה. כמו במקרה של ההקלות שמציע האוצר כיום לייבוא עגלים חיים, זוהי התערבות ממשלתית שבאה לעודד דווקא את צורות הגידול האכזריות ביותר לבעלי-חיים.
ומה על מוצרים מהצומח? אלו כמעט ולא קיימים בסל המוצרים בפיקוח. יוצאי הדופן היחידים הם סוכר, מלח ולחם לבן. מי שמעוניין בתזונה בריאה יותר ומעדיף לחם מחיטה מלאה, יצטרך לשלם עליו את מחיר השוק שלאו דווקא מעיד על עלויות הייצור שלו. מי שמעדיף פירות וירקות טריים, מצבו גרוע עוד יותר – דו"ח של מכון המחקר של הכנסת שפורסם ב-2012 מראה שתוך שבע שנים התייקרו מחירי הפירות בישראל ב-60%, ומחירי הירקות ב-29%. העלייה הגבוהה במחירי הפירות והירקות נובעת כמעט אך ורק מפערי תיווך גבוהים, ואינה מניבה רווחים לחקלאים עצמם. המועצה הישראלית לצרכנות וארגון מגדלי הירקות הביעו תמיכה בקביעת פיקוח מחירים על ירקות ופירות כאמצעי להתמודד עם בעיה זו, אך ההצעה לא זכתה להתייחסות רצינית במשרד האוצר.
אבל למעשה, אין מה לבוא בתלונות דווקא ליאיר לפיד באופן אישי, מכיוון שהבעיה לא התחילה אתו. משרד האוצר מוביל מדיניות המעודדת צריכה של יותר מוצרים מהחי ופחות מוצרים מהצומח עוד הרבה לפני תקופת כהונתו. בממשלה הקודמת, הציע שר האוצר דאז, יובל שטייניץ – בתגובה למחאה החברתית של קיץ 2011 – לקבל את המלצותיה של ועדת קדמי, שהחליטה שהאופן הראוי להתמודד עם העלייה ביוקר המחייה היא על-ידי שורה של הטבות מס ליבואני מזון מהחי מסוגים שונים, החל מבשר בקר וכלה בקוויאר, תוך כדי התעלמות כמעט מוחלטת מהעלייה במחירי המזון מהצומח.
איך כתוצאה מהמחאה החברתית הגענו דווקא לתוצאה של הקלות מכס ליבואני הסטייקים והקוויאר? האם מישהו מאמין שאכן זה מה שיעזור למעמד הביניים? למשרד אוצר הפתרונים.
ההמלצות הללו עוררו מחאה מצד ארגונים סביבתיים, ביניהם גרינפיס ומגמה ירוקה, שהזכירו שהגברת צריכת המזון מהחי אינה רצויה מבחינה סביבתית. בסופו של דבר חלק מההמלצות יושמו, אך ההמלצה להוזיל את המכס על יבוא עגלים חיים הוקפאה בזכות התערבותו של השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן. כעת, שוב מנסה האוצר להעביר את המהלך הזה.
לא מאבק רק של צמחונים או טבעונים
בנוסף להקלות המכס ליבואנים, התכנית כוללת הגדלה של התמיכה הממשלתית בתעשיית הבשר המקומית – מכספי הציבור – כדי לעזור לה להתמודד עם התחרות עם הייבוא הגובר. 45 מיליון שקל יושקעו בתמיכה במפטמות לעגלים, ו-24 מיליון שקלים נוספים יוענקו לתעשיית הבשר מדי שנה במשך 7 שנים. יוצא אפוא שתנובה ותאגידי הבשר הגדולים, השולטים גם ביבוא העגלים החיים וגם בתעשייה המקומית, זוכים לחלוב את הקופה הציבורית משני הכיוונים – הם נהנים גם מהקלות המכס, וגם מקבלים סובסידיות גדולות יותר ויותר.
כשהממשלה מבקשת לממן מכספי משלם המיסים את אחת מצורות הפגיעה בבעלי-חיים היותר קשות הקיימת בתעשיית המזון, הביקורת לא צריכה להגיע רק מקרב צמחונים, טבעונים, ושוחרי זכויות בעלי-חיים. זהו מאבק שצריך לגעת לכולנו: גם מי שאוכל בשר בלב שלם, ולא רואה שום בעיה מוסרית עם עצם הריגת בעלי-החיים, צריך להיות מוטרד מהתעללות שעוברים בעלי-החיים בעודם בחיים, ומהובלתם מהקצה השני של העולם באניות צפופות ומצחינות. המדיניות שמוביל משרד האוצר, שמעודדת צריכה של כמות מוגברת של מוצרים מהחי, תוך התעלמות מעליית מחירי הפירות והירקות – היא רעה לכולנו, חוץ מאשר לתאגידי המזון המרוויחים ממנה.
דדי שי הוא סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פעיל בעמותת אנונימוס, ועורך השבועון "זכויות בעלי-חיים השבוע" של העמותה. בואו לעקוב אחריו גם בפייסבוק