השר בנט מציג את התמונה מהזירה
לבנט לא נותנים להראות בבריטניה תמונה, שבישראל הייתה בכותרת הראשית | צילום:
נכון לכתיבת שורות אלה, הכותרת הראשית בכל אתרי החדשות המרכזיים עוסקת בפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה בירושלים. אצלנו ב-mako וב"וואלה!" המעשה מתואר כ"טבח", ב-Ynet מדווח כי המתפללים "נרצחו" ואילו רק "הארץ" מדווח על ארבעה בני אדם ש"נהרגו" בפיגוע, אותו פועל שבו הוא משתמש גם כדי לתאר את גורלם של המחבלים, ש"נוטרלו ונהרגו בקרב יריות עם המשטרה".

מבין כל אתרי החדשות, רק "וואלה!" בחרו להציג תמונה לא מטושטשת של גופה מהאירוע. גופתו של מתפלל, המוטלת על הרצפה ללא רוח חיים, עטופה בטלית, סימני דם מסביבה. האם התמונה הזאת הכרחית להבנת האירוע? האם היא תורמת דבר מה נוסף שלא ידענו עליו? או שמא זהו רק ניצול ציני של המצב על מנת לייצר כותרת מזעזעת, סנסציונית, שתמשוך קוראים על גבם של המתים, ואולי גם ניסיון ללכת עם הזעם הציבורי וללבות אותו עוד קצת?

פיגוע ההתאבדות בקו 5 שאירע ב-1994 קבע תקדים בנושא של הצגת גופות בתקשורת. תמונות ההרוגים אז פורסמו בעיתונים ובמהדורות החדשות בטלוויזיה, ובני משפחתו של אחד ההרוגים אף גילו על מותו דרך אותם פרסומים. בעקבות זאת זכתה התקשורת לקיתונות של ביקורת מוצדקת על השימוש שלה בתמונות הזוועה כדי לייצר רייטינג ואגב כך לזרוע פאניקה בציבור, והתגבשו כללי אתיקה לאופן הסיקור של אירועים מסוג זה.

עזה זה כאן

בתקופה האחרונה נראה שהתקשורת מתחילה לשכוח את אשר למדה. הרשתות החברתיות, ובעיקר וואטסאפ ופייסבוק, שברו את הטאבו בכל הנוגע להצגת תמונות של גופות, והתקשורת הממוסדת נגררת אחריהן כשהיא רכובה על גלי הפופוליזם וההתלהמות. לכך מתווסף האופן שבו תמונות זוועה הפכו בשנים האחרונות לכלי תעמולה בידי השלטון, בין אם מדובר בתמונות המתים שהפיצו הפלסטינים במהלך מבצע צוק איתן, או בתמונות של רצח משפחת פוגל שהופצו בארץ ובעולם על ידי משרד ההסברה. גם לאחר הפיגוע הנוכחי מיהר נפתלי בנט להתראיין לרשת BBC הבריטית ולנפנף בשידור חי את תמונת הגופה כמו הייתה קלף מנצח, עד שהמגישה הורתה לו להוריד אותה ואמרה "אנחנו לא רוצים לראות את זה". מעניין להזכיר שדווקא את ההרוגים הפלסטינים בעזה הרשתות הזרות הראו בלי בעיה.

דווקא בזמנים כאלה, בהם המדינה בוערת, דרושה עיתונות אחראית. אל לתקשורת לנצל את כוחה כדי ללבות עוד יותר את היצרים המשתוללים גם ככה משני הצדדים. הצגתה של גופה מזירת הפיגוע בעמוד הראשי היא בגדר פורנוגרפיה של טרור. האם משפחות הנרצחים הסכימו שיציגו את תמונותיהם בתקשורת? האם הן נשאלו בכלל?

בארה"ב קיים ביטוי המתייחס לאובססיה שיש לתקשורת עם אלימות, לפיו "If it bleeds, it leads". כלומר, ידיעות או תמונות מדממות מביאות קוראים. ולמרות זאת, ולמרות הרדיפה אחר רייטינג, התקשורת בארצות הברית לא נוטה להראות גופות. על ידי הצגת תמונות של גופות מפיגועים שוכחת התקשורת לא רק את כללי האתיקה שלה, אלא גם את המסורת היהודית, לפיה יש להסתיר גופות ולא להציגן לראווה מתוך כבוד למת. דווקא בפיגוע שהתרחש בבית כנסת, חבל שכלל זה לא נשמר.