מאז קום המדינה השתוקקו הממשלות השונות להביא לישראל השקעות בינלאומיות מאסיביות. הן ראו בכך מנופי צמיחה ותעסוקה משמעותיים ביותר. שר האוצר האגדי פנחס ספיר טס ברחבי העולם וחיזר במרץ אחר אנשי עסקים (יהודיים בעיקר) בתחינה שיקימו מפעלים בישראל. גם הוא היה מוכן להעניק תנאים מופלגים ולא שוויוניים למי שהיה מוכן להקים מפעל בישראל. מדיניות זו נמשכה גם בתקופות המאוחרות יותר – ואכן הצמיחה פירות ומפעלים הוקמו בישראל.
כיום עולה פעם נוספת השאלה מה צריכה להיות המדיניות של ישראל כלפי חברה רב לאומית, כמו אינטל, המבקשת להקים מפעל נוסף בארץ. השאלה הפשוטה היא: האם ישראל רוצה את אינטל על כל יתרונותיה, או האם מדינת ישראל מוכנה לוותר למדינה כמו אירלנד להרוויח מן ההפקר. אם נוותר צדקנים בישראל אכן ייצאו "צודקים", אך כל היתרונות הכלכליים יפלו לידיהם של עובדים איריים.
מה המשמעות של הפסד השקעה זרה מחברה רב לאומית למדינה אחרת? ניקח שוב את אינטל כדוגמה: לפי פרסומים בתקשורת האירית והישראלית לא פחות מאשר 4,300 משרות שהיו יכולות להצטרף לשוק התעסוקה הישראלי נוספו לשוק העבודה האירי . לפי אותם פרסומים, אינטל תשקיע במפעל הבא באירלנד סכום עתק של 4 מיליארד דולר, שחלקו הגדול יזרום לשוק האירי באמצעות העסקת קבלני משנה עובדי בינוי וכו'. ההפסד מאי הקמת מפעל חדש בישראל לא מסתכם רק באובדן מקומות עבודה. מדובר באובדן עצום של הכנסות כספיות ממיסים שהיו יכולים להגיע לציבור הישראלי מדי שנה.
לא להפסיד את ההשקעה הבאה
הצקצקנים לעולם יסתכלו על עניין מס החברות, אך בעלי החזון יבינו שהמס שחברות כמו אינטל משלמות מדי שנה, הפריון, החדשנות, רכש הגומלין מספקים ישראלים, היצוא האדיר – כל אלה לא יסולאו בפז.
לכן כמדומני שההסתכלות על מה כביכול מדינת ישראל הפסידה בזכות הטבות מס היא הסתכלות צרה ושטחית, שכן אם נפסיד את ההשקעה הבאה, לא יהיה לנו כלום מכל התרומות הכלכליות האדירות.
יש לזכור שמדובר בחברה רב לאומית. אחד השיקולים של חברות רב לאומיות בבואן לבחור היכן לבצע את השקעה חדשה היא שיקול מס. אם מדינת ישראל רוצה להמשיך ולמשוך השקעות זרות חדשות, להקים מפעלים חדשים ולייצר תעסוקה בפריפריה עליה לעודד חברות להשקיע כאן. ואת זאת אפשר לעשות באמצעות הטבות מס ומענקים. שלא לדבר על כך שאין כאן יותר מדי חברות רב לאומיות גדולות שמוכנות להקים מפעלים בהשקעות עתק.
בגלל הגרעון הגדול, סביר שמדינת ישראל תרצה לוותר על מענק ולתת רק הטבת מס. החשבון הוא פשוט. אם המפעל מוקם- המדינה מרוויחה אם המדינה לא תיתן הטבת מס , אירלנד מרוויחה.
ההטבות שחברות רב לאומיות מקבלות אינן חריגות. הן ההטבות קבועות בחוק ואף נמוכות יותר ממקסימום ההטבות שניתן לקבל. אכן, אינטל מגיעה כל מספר שנים עם השקעה חדשה על מנת להישאר בחזית הטכנולוגית, וממשלת ישראל מסייעת לחברה בהטבות. יחד עם זאת, כל השקעה חדשה של אינטל מלווה בתוספת מקומות עבודה, בגידול בייצוא וגידול בהכנסות המס של המדינה, כך שבסופו של דבר מדינת ישראל יוצאת נשכרת מכל השקעותיה של אינטל גם אם הן תכופות.
מדינת ישראל צריכה לשמוח שחברה רב לאומית גדולה בוחרת שוב ושוב להשקיע בישראל. ישנן מאות חברות רב לאומיות אחרות שלא נוהגות כך. באירלנד למשל יש בזכות הטבות המס לא פחות מאשר 1,000 חברות רב לאומיות. בישראל יש 4 חברות גדולות בלבד. ורק שתיים מהן (טבע ואינטל) הן חברות רב לאומיות.