שנה עברה מאז שפרשת חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן התפוצצה, והחומרים החסויים של ועדת החקירה הממלכתית כהן־קדמי נחשפו. שנה של ציפייה דרוכה לכך שמנהיגי המדינה בעבר ובהווה ישמיעו את קולם, ובעיקר – יעזרו להגיע לחקר האמת. שנה עברה – אך קולם לא נשמע. על אף הגילויים הקשים, "הוגי דעות" כמו ירון לונדון ממשיכים להכחיש ולהכפיש – העיקר שלא לפגוע ולהכתים את המדיניות האליטיסטית שהייתה נהוגה בימי קום המדינה.
אתמול הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט לענייני משפחה כי היא מקבלת ומאשרת את בקשתן של 17 ממשפחות הילדים החטופים, אשר דרשו לפתוח קברים לשם ביצוע בדיקות גנטיות. מדובר בהחלטה דרמטית, שמטרתה למצוא תינוקות יוצאי תימן שנחטפו ממשפחותיהם בשנותיה הראשונות של המדינה.
ההחלטה אמנם איחרה לבוא, אבל העיקר שהתקבלה. היא נותנת פתח לפיסת מידע – הן למשפחות והן להיסטוריה.
אבל זה לא מספיק. מדובר ב-17 משפחות מתוך אלפים. מה המדינה עושה למען המשפחות האחרות?
ראשית, צריכה להיות הכרה בעוולות הקשות שעשתה המדינה לאזרחיה. לא נמצא עד היום מנהיג אחד שלקח אחריות על מעשים נפשעים של קודמיו, ביקש סליחה והבטיח להסב להורים שנותרו בחיים מעט נחת בכך שמדינת ישראל תעשה כל מאמץ להגיע לאמת. לא מספיק שהפרשה נחשפה – קולה של המנהיגות הישראלית חסרה, רועמת היום יותר מתמיד. חוסר הודאה והסירוב לבקש סליחה משמעם הכחשה.
אני נמנעת מלהקביל את פרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן לאירועים קשים בהיסטוריה של העם היהודי שעד היום יש בני עוולות שמנסים להכחיש את קיומם. אבל פרשת ילדי תימן היא הפרשה הכי חמורה בתולדות מדינת ישראל, ובמשך 60 שנה אנשי הממסד היו עסוקים בלהכחיש ולטייח, ובעיקר להפעיל כוח על אוכלוסייה חסרת אונים. אפילו האמיצים שבחרו להילחם, כמו הרב עוזי משולם ז"ל, לא הצליחו מול הכוח שהופעל נגדם. האבסורד הוא שגם התקשורת חטאה לתפקידה כאשר סיקרה את האירועים בצורה צינית והציגה את פעילי המאבק כמשוגעים. לצערי, התפיסות האלה מקובעות עד היום אצל אנשי תקשורת מסוימים.
הדרך אל הצדק רצופה מכשולים רבים, אך כצעד ראשון חייבים מדינת ישראל וראשיה להודות בפשעי העבר ולבקש את סליחת המשפחות. מדינת ישראל צריכה להקצות את כל המשאבים כדי לגלות מה עלה בגורל החטופים. היא צריכה לחרוט את הפרשה בדפי ההיסטוריה של העם היהודי לבל ההיסטוריה תחזור, לבל יקומו מכחישים, לבל נשכח.
הכותבת היא נכדתו של בן ציון נגר ז"ל, מייסד מושב אלישיב – ההתיישבות הראשונה של עולי תימן בישראל