גל גדות פרסומת קסטרו
לא נאורה ולא תרבותית – חשוכה ופרימיטיבית. הפרסומת של קסטרו | תמונת AVI: mako

קופירייטר פרובוקטור בעל טעם רע במיוחד החליט שהדבר הנכון בשביל קסטרו הוא למרוח את גופה העירום של אישה על המרקע הציבורי, בשעות הפריים-טיים. זה מרגיז, אבל לא זה הסיפור. גם הזכייניות שהסכימו לשדר את הפרסומת הן לא הסיפור. הסיפור הוא ההפקרות בחצרותיו של מי שאמור להגן עלינו מהתופעות הללו, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

ח"כ אורי אריאל פנה לרשות השנייה, הביע תרעומת מהפרסומת, ונענה כי היא תשודר רק לאחר השעה 22:00. הניסיון להציג את הפרובוקציה הזו כבעיה חינוכית בלבד, הנוגעת לשעות הצפייה של ילדים, בלתי אפקטיבית באותה רמה שהיא פתטית. האינטרנט פרוץ בכל שעות היום, ואנחנו סומכים על הורים – ולא על הרשות השנייה – שינהלו את הרגלי הצפייה של ילדיהם. הבעיה היא לא הילדים.

הפרסומת הזו פוגעת ברגשותיהם של חרדים, דתיים, מסורתיים וערבים, שמהווים יחדיו את רוב הציבור הישראלי. אבל יש מגזר אחד, המגזר התל אביבי, שחושב שהוא יודע בשביל כל השאר מה טוב, מה נאור, מה ראוי ומה אומנותי. הבעיה היא שהרגולטורים ברשות השנייה כנראה קורצו מאותו חומר של היוצרים והמפרסמים. אבל הפרסומת הזו מבזה את כל הנשים באשר הן, ומשכך היא לא נאורה ולא תרבותית – היא חשוכה ופרימיטיבית. נכון שמופיע בה גם גבר, אבל זה לא משנה. הזניית השיח הציבורי, הקשר האלמותי בין כסף למיניות שמתבטא בעירום שבפרסומת של קסטרו, פוגע במגזרים רבים, אבל בראש ובראשונה בנשים.

אמנות פרובוקטיבית מקומה במוזיאון

זו לא הפעם הראשונה שבה הרשות מגלה יד רכה מדי עם זכייניות באשר לזכויות הנשים. לאחרונה תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" החליטה שלא להשמיע נשים בשידור. זו לא החלטה שמבוססת על הלכה כלשהי, אלא גחמה שוביניסטית חסרת בסיס. משום מה, הרשות השנייה בוחרת להגן על הביזוי הזה ולא על זכויות הנשים.

מקרה נוסף: כשסוקר צילום העירום ההמוני של ספנסר טוניק בים המלח, אבריהם המוצנעים של המצולמים לא צונזרו, והופיעו בגאון בשעת הצפייה המשפחתית במהדורת החדשות. בעקבות פנייה של האגודה לזכות הציבור לדעת, התנצל עורך המהדורה והודה שחלה טעות עריכה, והכתבה אמורה הייתה להיות מצונזרת. לעומתו, נציב פניות הציבור ברשות השנייה, גיורא רוזן, חשב אחרת: בתשובה לפניית האגודה השיב שבשם חופש האמנות מותר לשדר עירום מלא ובלתי מצונזר במהדורת החדשות בטלוויזיה.

רוזן אולי חשב שהוא מבטא עמדה נאורה ומתקדמת, אבל בפועל הוא שוב ביטא עמדה חשוכה. כי נאורות, משמעה סובלנות. מהדורת החדשות היא הפרהסיה הישראלית. מקומן של יצירות אמנות פרובוקטיביות הוא במוזיאון, המעניק בחירה לאנשים אם להיכנס ולצפות במוצגים. הפרהסיה צריכה להיות חופשית מעירום, גם על חשבון החופש האמנותי. תשובתו של רוזן מבטאת חוסר סובלנות, אדנות ואריסטוקרטיה – נורמות ימי-ביניימיות חשוכות.

מסתבר שבכל הנוגע לזכויות נשים בשיח הציבורי, למאבקן המתמיד להתנתק מהתיוג התמידי כאובייקט מיני ולזכות של אנשים לחופש מכפיית עירום במרחב הציבורי – הרשות השנייה נמצאת בצד החשוך של החברה.

זיו מאור הוא מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

>> גם הפרסומת הקודמת של קסטרו הרגיזה אותנו
>> החוק נגד דוגמניות אנורקטיות לא יעזור