אנחנו, האנשים הפשוטים, המעמד הבינוני, המשכורות הממוצעות – מה אנחנו מבקשים בחיים? לקום בבוקר, ללגום כוס קפה, לנסוע לעבודה, להרוויח את האלפים הזעומים שלנו, לחזור הביתה ולבהות בערוץ 20. מפעם לפעם אנחנו רוצים לשים בצד איזו מאייה, שתשמש אותנו פעם בשנה, כשנרצה לנקות את הראש ולברוח לאיזו חופשה. לא הרבה. אבל איך אנחנו יכולים לעשות את זה, כשכל הכסף נעלם לנו עוד בטרם הגענו למקום עבודתנו?
אוויר הרים ובתי זיקוק
תראו, לא כולנו גרים בתל אביב. למעשה, האינטרס שלנו בימים אלה הוא שמרביתנו נצא מהמרכז. עם הגידול האימתני במחירי הנדל"ן, והצפיפות הגוברת בין גדרה לחדרה, אנשים כמוני שברחו אי שם מעבר לכרמל צריכים להיות נכס למדינה. אז אני משלמת חצי משכר הדירה שאתם משלמים, נושמת אוויר הרים ובתי זיקוק, ונהנית משקט שמופר רק על ידי נעירת חמור.
מצד שני, לא כל תושבי הפריפריה יכולים לעבוד בפריפריה. הדרישה לאנשי תקשורת באזור העמקים, אפעס, לא משהו, ואנחנו לא היחידים שלא מצליחים למצוא תעסוקה מחוץ לערים הגדולות.
וכך יוצא שאת מה שאנחנו, תושבי הפריפריה, חוסכים בשכירות – אנחנו משלמים בדלק. אז עכשיו אתם עוד מעלים לנו את המחירים? ואפילו ללא תירוץ טוב: אין איזו מלחמה שמקפיצה את מחירי הנפט, אלה פשוט מיסים.
אני בעד מיסים. חולה על מיסים, רק תנו לי להשתתף במאמץ הלאומי ואני שם. אבל כשזה מגיע לצרכים הבסיסיים שלי, אני נעמדת על שתי הרגליים האחוריות ונובחת. אני נובחת, כי אין לנו שום אופציה אחרת. אנחנו, תושבי הפריפריה, חייבים להיות מצוידים ברכב. הרכבת סוגרת קווים מתי שבא לה, ובשאר הזמן משביתה קרונות. ונסו אתם לחיות בטווח השעות של הרכבת, שהקו האחרון שלה יוצא בשעות המאוד מוקדמות של הערב. חיים אחרי 22:00? הצחקתם אותי.
ככה לא בונים פריפריה
אז כמה עולה לי לנסוע במכונית? הוציאו מחשבונים:
ליטר דלק עולה 7.14 שקלים. אני נוסעת בערך 95 קילומטרים, ובחישוב מדוקדק של צריכת הדלק זה יוצא כ-56 שקלים. ובואו נתעלם לרגע מכביש 6 ומתשלום חנייה.
תכפילו ב-2, כי אני רוצה לחזור הביתה – 110 שקלים ליום.
אדם עובד בממוצע 25 ימים – וקיבלתם 2,830 שקלים על נסיעות לעבודה בחודש.
אז תגידו, סעי בתחבורה ציבורית! ואני אגיד, בכיף – אבל ראו את החישוב:
נסיעה ברכבת מתחנת לב המפרץ לבני ברק = כ-37 שקלים.
נסיעה באוטובוס אגד מהקיבוץ לתחנת הרכבת = 6.4 שקלים.
נסיעה באוטובוס דן מהרכבת בבני ברק למקום עבודתי = 6 שקלים.
49.4 שקלים, כפול שני כיוונים = 100 שקלים חדשים ביום.
מפה לשם, קיבלתם 2,500 שקלים על תחבורה ציבורית, שמאריכה את הדרך פי שתיים לפחות.
אז כך או אחרת, עדיין מדובר בחצי משכורת אחרי ניכוי מיסים. וככה אי אפשר לחיות. אבל גם מעבר למספרים, איך שלא מסתכלים על זה דופקים אותנו. מחיר התחבורה הציבורית משתלם רק אם אתם תושבי הערים הגדולות, שכן לתחנות חיפה-תל אביב-באר שבע יש הנחות והסדרים עם חברות דן ואגד, ואילו כל מי שגר מחוץ לעיר, צריך לשלם אלפי שקלים בחודש.
רוצים לחבר את הפריפריה לערים? רוצים להפוך את התחבורה לירוקה יותר? רוצים לחסוך לנו פקקים נוראיים בבוקר? הוזילו משמעותית את התחבורה הציבורית. העלאת מחיר הדלק לא מסייעת לכל המטרות החשובות האלה, בטח לא כשיחד איתה עולים גם מחירי הנסיעות באוטובוסים וברכבות.