יאיר שמיר - קריקטורה
שיטת השקשוקה, גרסת יאיר שמיר ורפי גינת | צילום: דדי שי
תחקיר כלבוטק ששודר אתמול, על ההתעללות באפרוחים במדגרות, מצטרף לשרשרת החשיפות החשובות הקודמת מתעשיות המזון המחי – החשיפה ממשטחת זוגלובק, החשיפה ממשטחת "אדום אדום" והחשיפה של תעשיית בשר-החזיר. כל כתבות-התחקיר הללו היו חשובות ורציניות בביקורת הנוקבת והמתבקשת שלהן על תעשיות המזון מהחי. ודווקא על רקע זה קשה להבין את חוסר-הביקורתיות המוחלט שהפגין רפי גינת בקטע ששודר בסיום הכתבה, בו הוא ראיין את שר החקלאות יאיר שמיר, בתגובה לתמונות הקשות ששודרו.

שמיר – שבאופן עקבי הפגין במסגרת התפקיד שלו אדישות מוחלטת לרווחת בעלי-החיים – מציג את עצמו כמי שמתכוון להכניס שינויים במשרד החקלאות ולהתחיל לפעול לשיפור מצב בעלי-החיים, וגינת מקבל את דבריו כמעט ללא ויכוח. בשום מקום הוא אינו עוצר את המרואיין שלו כדי להגיד לו  "סלח לי, כבוד השר, אבל אתה מדבר שטויות. לא אכפת לך משיפור מצבם של בעלי-החיים, כפי שמראה כל הפעילות שלך בתחום עד כה" – תגובה בוטה מעט, אך מתבקשת לחלוטין לאור העובדה שלדבריו של שמיר על מחויבותו להגנת בעלי-החיים אין כל אחיזה במציאות.

שמיר התגאה בכך שהוא השר החקלאות הראשון שאי-פעם הציע תקנות להסדרת שיטות הרג האפרוחים במדגרות, תקנות שלכאורה אמורות למנוע התעללות באפרוחים מהסוג שראינו על המסך. אבל נקודה חשובה אחת, שחבל מאוד שלא עלתה בראיון: התקנות שהציע שמיר - שעלו לדיון ועדת החינוך של הכנסת רק לפני כשבועיים - מתירות את השימוש במכונה לגריסת אפרוחים, מהסוג שראינו נחשף בכתבת התחקיר.  ההנחה שהתקנות שמקדם שמיר ימנעו מקרים כמו אלו שנחשפו בכתבה, אין לה על מה להסתמך.

"לא מפחד מהירוקים"

תחקיר מועט על עמדותיו של שמיר בסוגיות קודמות הנוגעות להגנת בעלי-חיים, היה מגלה שאין שום סיבה אמיתית לצפות לאכפתיות גבוהה לבעלי-חיים מצד השר שמיר.  שמיר גם היה המתנגד העיקרי להצעת-החוק החשובה ביותר להגנת בעלי-חיים שהועלתה בכנסת הזו – הצעת החוק של ח"כ ליפמן נגד סחר בכבד של אווזים וברווזים שעברו פיטום. במסגרת מאמציו לסכל את הצכת החוק, ניסה שמיר להציע לשנות את הנוסח שלה כך שתתיר מכירת כבד מפוטם "רק במסעדות" – נוסח שכמובן מרוקן את הצעת החוק מכל תוכן ממשי, והופך אותו לבדיחה. למרות שהצעת-החוק זכתה לתמיכה גורפת בוועדת השרים לענייני חקיקה, ואף בכנסת כשהועלתה לקריאה טרומית, ההתנגדות לה הצליחה לעכב את הליך החקיקה, ולגרום לכך שעד היום היא טרם חזרה להצבעת הכנסת.

זמן קצר לאחר שפעל לסיכול הצעת-חוק נגד סחר בכבד מפוטם, שמיר התראיין בנושא לג'רוזלם פוסט, ובניגוד להצהרותיו בכלבוטק, בראיון זה השמיע זמירות שונות לחלוטין, ואמר בגלוי שהוא "לא מפחד להתעמת עם הירוקים". בין השאר, ציין בראיון זה, כשנשאל על התנגדותו להצעת-החוק, כי הוא מתנגד גם להצעת-החוק להגבלת הסחר בפרוות. עוד הסביר כי הוא תומך באחזקת תרנגולות בכלובי סוללה, כלובים אכזריים במיוחד, שנאסרו בחוק כבר במדינות רבות, שהמרחב המצומצם בהם אינו מאפשר לתרנגולות אפילו לפרוש את הכנפיים למלוא הרוחב.

אפילו בנושא הירי בכלבים משוטטים הספיק השר שמיר לנקוט עמדה נגד זכויות בעלי-חיים: בראיון הוא ציין שברצונו שהסמכות להחליט על ירי בחיות בר תהיה נתונה באופן בלעדי בידי משרד החקלאות, ללא התערבות מצד המשרד להגנת הסביבה. זאת לאחר שבממשלה הקודמת, גלעד ארדן, שהיה אז השר להגנת הסביבה, פעל לגיבוש נהלים שימנעו מפקחי רשות הגנים והטבע את האפשרות לירות בכלבי בר ללא כל הגבלה, כפי שהיה מקובל בעבר, ותחת התנגדות המשרד להגנת הסביבה.

מדוע, בניגוד להצהרותיו ופעולותיו בעבר, מנסה שמיר להציג את עצמו לפתע כתומך בהגנת בעלי-החיים? לשמיר יש סיבה טובה לדאוג לתמדיתו: הביקורות נגד התפקוד הלקוי של משרד החקלאות באכיפת חוק צער בעלי-חיים הולכות ונערמות. כל חשיפה נוספת, המצביעה על הסתירה המובנית בין האופן שבו משקים תעשייתיים מודרניים פועלים, לבין דאגה לטובת בעלי-החיים – מבהירה גם למה יש בעיה רצינית בכך שהמשרד המקורב ביותר לאינטרסים הכלכליים של תעשיות המזון מהחי הוא זה שיהיה אחראי על הגנת בעלי-החיים.

לאחרונה אף הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הקמה של צוות בין-משרדי שייבחן את הסוגיה של הוצאת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות והעברתן למשרד להגנת הסביבה.  כאשר בישיבה שנערכה בנושא סיפר נתניהו שבעקבות קריאת הספר "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי, הבין כי לבעלי-חיים יש יותר מודעות ורגישות ממה שמקובל לחשוב, וכי הם ראויים ליותר הגנה, היה זה השר שמיר שהבטיח לפעול לשנות את דעתו בנושא, במסגרת מאבקו לשמור את הסמכויות על אכיפת החוק תחת שליטת משרדו.

אין לדעת אם שמיר יצליח לשנות את דעתו של ראש הממשלה. אבל ניתן לקוות שלפחות ציבור צופי כלבוטק לא ישתכנעו כי אביר מפטמי-האווזים וגורסי-האפרוחים הוא זה שאנחנו יכולים לסמוך עליו שידאג להגנת בעלי-החיים.

דדי שי הוא סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פעיל בעמותת אנונימוס,  ועורך השבועון "זכויות בעלי-חיים השבוע" של העמותה. בואו לעקוב אחריו גם בפייסבוק