רגע לפני שמושבעת ממשלה ובזמן שהמשק חוזר באיטיות לתפקד, אנחנו חייבים לדרוש מההנהגה תשובות ברורות ומידע על הליכי קבלת ההחלטות. שקיפות היא לא רק סיסמה – היא כלי חשוב שלנו, האזרחים, להבין כיצד ולאן מובילים את הספינה הזו שלנו, במים סוערים וגם בשגרה. אחרי הכל, זה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו שאמר בתחילת המשבר: "אני מנווט את הטיטאניק ומאחורי אני רואה אלה שהתרסקו ופגשו את הקרחונים, אני מנווט את זה בצורה המיטבית אבל לא מבטיח שנצליח".
בשבועות האחרונים התקבלו החלטות הרות גורל על בריאותנו, על המשק וגם על הפרטיות שלנו. ראינו כמה קל לקבוע תקנות חירום שמשפיעות על חיי היום יום שלנו ושישפיעו על איך יראו חיינו בתקופה הקרובה. יהיו משפחות שיאלצו לספוג את המשבר הכלכלי גם כמה שנים, יהיו תקנות חירום שעלולות להיהפך לתקנות שבשגרה. וחלק מהציבור חושש מאוד כי הפגיעה בדמוקרטיה ובפרטיות בחסות הקורונה יכולה להימשך בצורה מעוגנת.
שיקוף פעולות רשויות השלטון, הביקורת והבקרה עליהן, נדרש במיוחד כמרכיב יסודי להגברת אמון הציבור בכלל ובמיוחד בשיתוף הפעולה ואפילו בציות הנדרש ממנו בהתנהלות החברתית והכלכלית. לשם כך, ועדת השקיפות חייבת לחזור לפעילות ולבסס את מעמדה ככלי מרכזי להבטחת מקומה של הכנסת כמפקחת על עבודת הממשלה. ועדת השקיפות תידרש ותדרוש לחשיפת המידע ולהנגשתו לציבור, לבסס את עקרון השקיפות ואת זכות הציבור לדעת ולהזכיר לנבחרי הציבור שהם משרתי ציבור הפועלים מטעם הציבור עבורו ולמענו.
ועדת השקיפות הוקמה ב-2015 בתמיכתו הרבה של יו"ר הכנסת אז, ח"כ יולי אדלשטיין, אך גם הפסיקה לפעול בהחלטתו ארבע שנים אחר כך. בארבע שנות פעילותה הגיעה הוועדה להישגים רבים, לדוגמה: הוועדה חשפה כי הרשות לבטיחות בדרכים קיימה רק חמש חקירות עומק על תאונות מאז הקמתה; דרישה מאגף ההתיישבות להביא נתונים ומסמכים המעידים לאן הלכו ארבעה מיליארד שקלים שהוקצו למפוני גוף קטיף ולא הגיעו ליעדם; תקצוב מחודש לתכנית למען יוצאי אתיופיה ותיקון ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה העוסקת ביישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית.
האזרחים שילמו מחיר והדרישה שלהם בסיסית
התנועה לחופש המידע, עם עו"ד רבקי דב"ש וגיא זומר, הובילו סקר שבדק את עמדת הציבור לגבי המידע שנמסר לו בזמן משבר הקורונה. מתוך הסקר עולה שמרבית המשיבים סבורים כי המידע הקיים אינו מספק ואמין (73.3%), כי המחסור הרב במידע לציבור בתחום הקורונה – הוא בנוגע לנתונים שעליהם מתבססות החלטות הממשלה (75.6%) ובאופן כללי רמת האמון במנהלי המשבר נמוכה (23.9%).
הקואליציה לשקיפות המורכבת מאירגוני חברה אזרחית המקדמים שקיפות פנו במכתב לפני יותר מחודש ליו"ר הכנסת, בני גנץ, וליו"ר הוועדה המסדרת, אבי ניסנקורן, בדרישה להקמתה מחדש של ועדת השקיפות. במכתב נכתב: "בימים קשים אלה בהם הציבור כולו נתון בסערת הקורונה והשלכותיה החמורות על כל אחת ואחד מאיתנו, בהיבט הבריאותי ובהיבט הכלכלי – תעסוקתי, אין ערוך לחשיבותה של שקיפות פעולת רשויות השלטון, החלטותיו ויישומן. ידוע ומוסכם על כולנו, כי יסוד מוסד בהתנהלות בית המחוקקים הוא במתן תוקף ומעמד מיוחד לשקיפות ולהנגשת המידע לציבור בכל הנוגע להתנהלות רשויות השלטון על מגוון זרועותיהן. חלה חובה מוגברת עליכם נבחרי הציבור - משרתי הציבור הפועלים מטעמו, עבורו ולמענו, לבסס את זכות הציבור לדעת".
הפנמת חשיבותה של השקיפות בקרב הציבור ובקרב נבחרי ציבור בפרט היא חלק הכרחי בהגברת האמון של האזרחים שנדרשו לשלם בשבועות האחרונים מחיר בריאותי וכלכלי כבד. זו דרישה בסיסית, אלא שבימינו שום דבר אינו מובן מאליו. הסערות הפוליטיות וסבבי הבחירות התכופים הוכיחו לנו זאת.
זו זכותנו לדעת. זו זכותנו להיחשף למידע מהימן בזמן אמת. הכנסת חייבת להחזיר את ועדת השקיפות לפעילות. מדובר בצעד בונה אמון, אמון שאבד לרבים מאיתנו בתקופה האחרונה.
הכותבת היא רכזת הקואליציה לשקיפות מבית "אנו – עושים שינוי"