ליברמן בטוח כי הוא יקבל את התמיכה הגדולה ביותר במגזר הרוסי מבין כל המפלגות,והיא ניתנת לו ולא לרשימתו. לכן אין סיבה להכניס לרשימה נציגי מגזר רוסי ועדיף להכניס נציגים שימשכו קולות של מצביעים שאינם עולי רוסיה.
סגירת התיקים נגדו וחיסול איום כתב האישום מפנה לו את הדרך להתקדמות במסלול הפוליטי. ליברמן כמו אולמרט נחשב לאיש מעשה ומניע מהלכים, אולם בעוד אולמרט עדיין לכוד בסבך המשפטי, ליברמן השתחרר ממנו לחלוטין.
מהלך המיזוג שלו עם הליכוד הוא חלק מהתוכנית להפוך את הליכוד לבסיס הפוליטי שלו . הוא לא יחתור תחת נתניהו אולם הוא מסמן את עצמו כמחליפו הבלעדי.
הרכב הרשימה שלו מאותת כי הוא מייעד לעצמו בממשלה הבאה את תיק האוצר וליאיר שמיר את תיק הביטחון או החוץ.אם נתניהו יתעקש להשאיר את אהוד ברק במשרד הביטחון הוא ייאלץ לתת לליברמן את האוצר ולשמיר את החוץ.
המהלך הבא של ליברמן יהיה להשתלט על מרכז הליכוד, מה שהוא יכול לעשות בקלות. הניסיון שצבר כשהיה יד ימינו של נתניהו בקדנציה הקודמת שלו בראשות הממשלה יקל עליו את המעשה.הוא יביא עמו לליכוד את עולי רוסיה שכיום כמעט ואינם נראים שם. הליכוד יהפוך לגוף יותר מייצג של עם ישראל כולו ולא רק של עדות המזרח.
המכשול היחיד שעשוי לעמוד בדרכו היא ארה"ב שתחשוש מקשריו ההדוקים עם רוסיה וראשיה. אולם מנהיגי ארה"ב כמו ליברמן הם קודם כל פרגמטיסטים. המעצמה שידעה להפוך את האחים המוסלמים והסוניים בארצות ערב כולל מצריים לבני בריתה, תדע לעשות זאת גם עם ליברמן. הוא לפחות לא ישבור את הכלים כמו נתניהו לאובמה.