זה מה שהמירוץ לנשיאות חולל. לא "לכלוך" ו"סיכולים ממוקדים", אלא שקיפות. כאן ועכשיו. מעתה ועד עולם. זה רק עניין של זמן עד שמראש הממשלה ומטה, כל 120 הנבחרים יצטרכו לאוורר את חשבונות הבנק ולהציגם לציבור. גם אנשי זרועות אכיפת החוק. בכירי המשטרה והפרקליטות. גם השופטים. גם ראשי הערים. אנחנו (וזה כולל אותי) תמיד הכי הכי. או הכי "הון-שלטון", או הכי נקיים. המטוטלת נעה מהצד האפל לצד המואר, במהירות הבזק. ככה זה כשהעם דורש שקיפות.

ואם כבר שקיפות: מי מהמתמודדים לנשיאות יהרהר האם להעניק חנינה לדני דנקנר או לאהוד אולמרט, מראשי מועדון ה"ההון-שלטון-עיתון"? כמה חבל שלא הספקנו לנהל על זה, בשקיפות, דיון ממצה עם כל אחד מהמועמדים ולדרוש מהם תשובה חדה וברורה, בזמן שנורא התעניינו איזה ספר הם אוהבים ואיזה סרט ראו לאחרונה.  

אתם כמעט 50. 48 בעצם. חברות וחברי כנסת חדשים, הפנים והשמות של ה"פוליטיקה החדשה" ששטפה את המדינה ועוררה בנו תקווה גדולה. תקווה שמה שהיה כבר לא יהיה, שהכל כאן הולך להשתנות ולהיראות מה-זה אחרת. 

חברים, אתם תקבעו מי הנשיא/ה הבא/ה.

עזר ויצמן
ויצמן ז״ל. כמה התבטאויות שנעדיף לשכוח | צילום: ap
כולנו עוד נתגעגע לשמעון פרס, אבל אל תשכחו שעד לא מזמן איכלסו את משכן הנשיא גם עזר ויצמן ז"ל וגם משה קצב, שיזכה לבריאות שכה נחוצה לשנים שלהן עוד יזכה כשישתחרר מתאו בכלא. אל תשכחו איך עם ויצמן התעוררנו כל בוקר להתבטאויות מבישות. לאליס מילר, החיילת שעתרה לבג"צ כדי שתוכל להתקבל לקורס טייס, אמר: "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב". בסיור במעון לנשים מוכות, הסביר כבוד הנשיא: "45 שנה אני נשוי ואף פעם לא עלה בדעתי לתת פליק לראומה". ובפני הקהילה הלהט"בית התרברב: "באופן אישי, אני, עזר ויצמן, רואה בהומוסקסואליות תופעה שלילית. אני אוהב שגבר רוצה להיות גבר ואשה מתנהגת כמו אשה". וזה רק מעט מזער מהבושות שחולל כמעט יום-יום, עד שסולק בבושת פנים בגלל כספים אסורים שקיבל במשך שנים מהטייקון של אז, אדוארד סרוסי. ואז בא קצב, והבושות שהמיט עלינו עוד טריות וכואבות.

במי כדאי לכם לבחור עכשיו?

אם אתם רוצים כ"פוליטיקאים חדשים" לבחור ב"נשיא חדש", יש לכם ולכן שתי אפשרויות: פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל, והשופטת בדימוס, דליה דורנר. תחליטו אם אתם רוצים נשיאה ראשונה, ואז תטילו לקלפי את הפתק של דורנר. או נשיא שיעורר השראה בכל העולם, ואז תטילו את הפתק עם השם "דן שכטמן".

אם אתם רוצים "אג'נדה", תחליטו מה יותר חשוב. תמיכה במישהו מ"המחנה"? בזו שתומכת ב"שתי מדינות"? או בזה שהוא "מיסטר ממלכתיות"?

אין תמונה
"דליה איציק. "אתם כבר יודעים מה שאתם צריכים לדעת עליה
את דליה איציק אתם מכירים. לא צריך לשוב ולספר על כל מה שהתברר בימים האחרונים, על הדירה השלישית שפתאום היא נזכרה בה. ואם אתם מדמיינים מה עוד עלול להתגלות, לא בטוח שאתם מפנטזים. גם את רובי ריבלין אתם מכירים כבר עשרות שנים. מבית"ר ירושלים, מ"בוקר טוב מירושלים" ומהבדיחות בטלוויזיה בתוכנית עם יאיר גרבוז.

תחליטו מהו תנאי הסף שלכם, וככה יהיה יותר קל להכריע בין שניהם. ריבלין הסתבך בעברו בקירבה יתרה לעבריין דודי אפל, שהיום גר בכלא מעשיהו עם קצב בתא. הוא לא רק היה חבר אישי אלא גם חבר לדרך. ריבלין נחקר שש פעמים, אבל נחלץ מהחקירות נגדו נקי וזך, לאחר שהתיק נסגר בנימוק משפטי חד וברור, שהוא חלומו של כל חשוד: "העדר אשמה".

מה מכל הסיפורים על איציק נכון? תפעילו את הדמיון ותחליטו האם אתם באמת רוצים אותה בבית הנשיא. לכל אדם עומדת חזקת חפות. גם לאיציק, בטח לאיציק. אבל נשיא לא צריך להיות חף רק מחשדות  כאלה ואחרים. הוא צריך להיות נקי מכל רבב. ככה זה כשאתה סמל.

צעד חשוב בהחזרת האמון של הציבור

רגע לפני שאתם נכנסים לקלפי, עליכם לקבל  שתי החלטות. במי אתם תומכים בסיבוב הראשון? מי המועמד/ת האולטימטיבי/ת?, ולמי תצביעו בסיבוב השני אם ה"אולטימטיבי" שלכם לא יעלה?

בחירה בנשיא ראוי תהיה צעד חשוב בהחזרת האמון של הציבור. אז נכון שההצבעה אישית וחשאית, אבל בהצבעה הזו יש לכם הזדמנות לשמש כנציגי "העם בישראל". הדרך לאמון העם ארוכה, אבל אפשר להתחיל בתמונה אחת, שתהיה שווה יותר מאלף סיסמאות. זוכרים שבבחירות לכנסת אלפי מצביעים צילמו את הפתק שבו בחרו ומיהרו להעלות לרשתות החברתיות? בואו תעשו אותו דבר. טלאב אבו עראר, אתה הח"כ שמצביע ראשון. ככה יצא, לפי סדר הא"ב. תעלה לפייסבוק את הפתק שתכניס למעטפה מאחורי הפרגוד, ואולי תיתן השראה ואומץ לאלה שיבואו אחריך. 

העם רוצה שקיפות. ועכשיו.