אהוד ברק בוועידת מפלגת העבודה (חדשות 2)
בהזדמנות הראשונה הוא ייפטר גם מחבריו החדשים | צילום: חדשות 2

אהוד ברק החליט לפרק את מפלגת העבודה. בדרכו העקבית ברק החליט על המהלך בעצמו ויצא בהכרזה. נכון, הוא שיתף כמה מחבריו למפלגה, אבל הם לא נבחרו סתם - הוא רצה לשמור על עצמו כשר ביטחון, כדי שיוכר כסיעה נפרדת, כדי שיוכל לקבל תקציבים. אל תתפתו להאמין שברק מחשיב את אותה חבורה יותר מאחרים - הכל מאוד מתוכנן ומחושב, בדרכו האנליטית של ברק. בהזדמנות הראשונה הוא ייפטר גם מהם.

ובכן, ברק החליט ועשה. בצעד דרמטי שמעורר הדים רבים, הוא הודיע על הקמתה של מפלגה חדשה. חבריו למפלגה לשעבר, אלה שנותרו עם מפלגת העבודה, נותרו מבולבלים, קיבלו את הבשורה בהפתעה. עכשיו מן הסתם יתחילו ויכוחים ודיונים ומשיכות חבל והשמצות לפני ומאחורי הקלעים וצעקות והדלפות. כל אחד מהנותרים, אלה שברק לא בחר בהם ללכת איתו, לכל אחד מהם תהיה דעה. מן הסתם כל אחד מהם יאמין שרק דעתו חשובה ורק דעתו תציל את המפלגה.

צריך להפסיק לטשטש את ההבדלים בין המפלגות

אבל מעבר למאבקים הפוליטיים והתרגילים המפלגתיים, יש מותג. מותג ששמו "מפלגת העבודה". נכון שהמותג הזה נשחק בשנים האחרונות. נכון שעשו במותג הזה שימוש לרעה, בישיבה ארוכה ומיותרת בממשלות שעל שמן רשומות עוולות כמו קיצוץ קצבאות, פגיעה בחלשים, גידול תמידי ומבהיל במספר העניים, הקפאת התהליך המדיני, ירידת מעמדה של ישראל בעולם והעובדה שישראל הפכה למדינה כמעט מצורעת בקהילה הבינלאומית.

אבל המותג ששמו מפלגת העבודה הוא מותג חשוב, שערכו גדול יותר משורת הפוליטיקאים שעשו בו שימוש לרעה בשנים האחרונות. זהו מותג שנושא בתוכו שורה של ערכים - ערכים של כיבוד האדם, של הומניזם, של כבוד לעובדים ולעבודה, של דמוקרטיה וסוציאליזם (כן, המילה הזאת שהפכה כמעט לגסה), של דאגה לחלשים ולעובדים ולא רק לחזקים ולעשירים, של רצון בשלום, של הכרה בדרך של פשרות מדיניות וטריטוריאליות. זה מותג שהיה מזוהה בעבר עם צניעות שלטונית ועם דאגה לכלל, זה מותג שהוביל דרך שהייתה שונה מדרכן של מפלגות אחרות, זה מותג שהייתה לו דרך שונה באופן מובהק מהדרך של הליכוד, של המפלגות הדתיות, של המפלגות החרדיות ושל המפלגה הקומוניסטית.

את המותג הזה צריך לשמור. מדינה דמוקרטית שמתיימרת להיות מדינת רווחה לא יכולה להרשות שלא תהיה בה מפלגת עבודה, עם סט הערכים האלה. עצוב שדווקא במדינת ישראל נהיה אופייני להיות "מפלגת מרכז" ולטשטש את הערכים של המפלגות ואת כל מה שמבדיל ביניהן. פרישתו של ברק היא הזדמנות פז לשמר את המותג הזה, ולבדל את המפלגה ששמה "מפלגת העבודה" מכל המפלגות האחרות בשטח.

ולמען הגילוי הנאות: אינני חברת מפלגת העבודה, ומעולם לא הייתי.

ענת סרגוסטי היא מנכ"לית אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית

>> הפוסט הקודם שלי: נתניהו, איפה אתה חי