"גזר הדין מדוד, מאוזן ומעמיק", זה מה שאמר בלי טיפה של בושה עו"ד אבי חימי, פרקליטו של רונן ביטי ויו"ר לשכת עורכי הדין, על העונש שהלקוח שלו קיבל. מה זה מאוזן ומדוד, אתם שואלים? זה לקבל 9 חודשי עבודות שירות לאיש שהורשע בהטרדה מינית ובביצוע מעשים מגונים בשבע קטינות. שבע. הייתם חושבים שהאיש האחרון שכל כך טעה בחישובי איזון כאלה היה הארכיטקט של מגדל פיזה - אבל לא. האיזון העקום להפליא הזה קרה גם שבועיים קודם לכן, עם גזר הדין שקיבל משה איבגי - עוד עבריין מין.

איבגי, שנמצא אשם בשתי עבירות של מעשה מגונה, קיבל עונש של חצי שנת עבודות שירות. סליחה, אמרתי עונש? התכוונתי פרס. עונש זה מה שהוא היה ועדיין למתלוננות נגדו. כמו אנה סטפן, השחקנית שנחשפה בשמה וסיפרה כי איבגי, לכאורה, הכניס בכוח את לשונו לפיה בחזרה שערכה עמו, ואחרי שיצאה משם בסערה היא פתאום פוטרה מעבודתה. היא נפגעה גם נפשית, גם פיזית וגם כלכלית, אבל התלונה שלה נסגרה בשל התיישנות, כי כידוע, אחרי איקס שנים נפגעות עבירה מינית שוכחות לגמרי מה קרה להן. "איבגי מי? אה, ההוא התותח שהיה בזגורי אימפריה", נכון?

והוא באמת שחקן ממש מוכשר - בכל זאת, תראו איך הוא שכנע את השופט; לא התנצל, לא לקח אחריות, לא עשה שום דבר למען נשים ולמען ריפוי ולימוד אישי - אבל בכל זאת בגזר הדין שנתן לו השופט זיו אריאלי, כבודו אמר שהמעשים של איבגי לא נמצאים ברף העליון של עבירת המעשה המגונה ולכן הענישה צריכה להיות "בטווח הבינוני". ואיך אני אוהבת שגברים שכנראה לא חוו הטרדות כאלה מעולם ולא יודעים איך זה לחיות עם זה, בצל זה ולמרות זה, אומרים לנו, המוטרדות, מה המחיר שראוי שמטרידים ישלמו ועוד מדרגים לנו את רמות הפגיעה. כאילו שגם אנחנו, כבנות אדם, לא חוות את הפגיעות האלה באופן שונה. כאילו שלא יכול להיות שאחת תמשיך בחייה על עבירה מינית קשה, בעוד האחרת תוותר עליהם בגלל עבירה מינית "קלה".

ולא רק זה - השופט המשיך ואמר שהוא אומנם סבור שאיבגי צריך להיות במאסר, אך שבשל גילו ועברו הנקי של איבגי, הוא יוותר על המאסר, כי אתן יודעות, מגיע לעבריין מין מורשע שיתחשבו בו, לא? אה, אגב התחשבות בגיל - איבגי בן ה-66 קיבל את הוויתור הזה, בעוד שבאותו שבוע בדיוק נגזר עונש מאסר בפועל על ציפי רפאלי בת ה-65. עכשיו, לא שאני חושבת שעליה היו צריכים להקל, אבל אם הוחלט שאישה שאשמה בעבירות מס וקיבלה אחריות מלאה על מעשיה צריכה להיות מורחקת מהציבור, אז על אחת כמה וכמה מטרידים-סדרתיים מינית כמו איבגי וביטי, שלא לקחו פסיק של אחריות על מעשיהם ולכן עדיין מהווים סכנה עבורנו - כן, כבוד השופט, גם בגילם. כי אין גיל מסוים שבו נשים מפסיקות להיות מוטרדות וגברים מפסיקים להיות מטרידים.

משה איבגי בית המשפט (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
"מגיע לעבריין מין מורשע שיתחשבו בו" | צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

"שמם של אדיוטים חתום על הסדרי הטיעון"

ומה עם ביטי, למה בו התחשבו? ובכן, אם תשאלו את פרקליטו, לא התחשבו בו כלל. "משפחתו נהרסה, עיסוקו כמוציא לפועל נשלל ממנו ושנתיים וחצי הוא ספון בביתו" - וכך בדיוק יודעים שעבריין מין לא לוקח אחריות על מה שהוא עשה. כי מי שעובר תהליך אמיתי ומעמיק על גודל הפגיעה שלו והמשמעויות שלה, לא יהיה מרוכז בלומר כמה הוא עצמו מסכן ועצוב וקשה לו. למעשה, זו היריקה השנייה שלו בפרצוף שלנו - לא רק שהוא עשה מה שעשה וקיבל את מה שמשום מה מתעקשים לכנות "עונש", אלא שבמקום לשתוק ולשמוח לבד על גזר הדין המעוות הזה, הוא עוד עוצר להסביר דרך מתווכים למה ה"עונש" הזה הוא ממש בסדר. כי הגיוני שעבריין המין יהיה זה שיקבע לנו כמה בדיוק זה "מספיק". וזה אותו אדם שלפי כתב האישום המקורי, שלח הודעה מאיימת לשתי קטינות שפנו לאשתו כדי לחשוף מה שעשה, ואמר להן "בוא נראה אתכן לא מרגיעות ועושות מה שאתן רוצות ובוא נראה מה יקרה. לא חוזר על זה עוד פעם אחת". אכן, גבר שטוב סתם כך לשחרר חזרה לתוך הציבור.

מעברייני מין אני לא מצפה פתאום לשנות את דרכיהם בדרך פלא, כשאפילו מערכת החוק מלטפת ומתחשבת. האכזבה, הכעס והאצבע המאשימה מופנית כלפי השופטים, שמאשרים שוב ושוב הסדרי טיעון ביזוניים, שסופם סכנה לציבור - כי מי האדיוט ששולח חזרה לחיקנו עברייני מין שאפילו לא טורחים להכיר בנזק שעשו ולעבור תהליך של למידה מעמיקה? זאת כמובן שאלה רטורית, כי שמם של האידיוטים חתום על הסדרי הטיעון.

מיכאל קרשן וזיו מיכאלי, השופטים בעניינם של ביטי ואיבגי, יאמרו שיש כאן אלמנטים רבים לענישה ואי אפשר לתת גזר דין אמוציונלי. הרי זה לא שהשופטים לא מכירים את מסגרות החוק והענישה, ואני בטוחה שיש להם הסבר מצוין להכל. הם ודאי ישמחו לספר לכולנו על התנאים, הראיות, המאפיינים, ההקלות, המידתיות, ההסדרים, הנסיבות ועוד הרבה תירוצים שמעניינים אותי בדיוק כמו שהקורבנות מעניינות אותם - שזה בכלל לא. כי השורה התחתונה נשארת אותו דבר - המסר שלהם הוא שחייהן של קורבנות עבירות מין, שווים לא יותר מכמה ימים עד חודש וקצת של תרומה לקהילה. ואין אף סעיף בחוק שהשופטים יכולים להצביע עליו שיגרום לי לומר "וואלה, אם זה מה שכתוב - אז סבבה, העונש הקל מוצדק". לא, אם זה מה שכתוב, אז דחוף שמישהו יעביר לי את הטיפקס.

אני פוחדת היום לא רק מאיבגי או ביטי או עברייני מין פוטנציאליים כמוהם, אלא גם מההשלכות של שופטים כמו קרשן ומיכאלי, שיודעים מהו צדק ונמצאים בעמדה להשיג אותו עבורנו - אך נותנים לו לחמוק מבין האצבעות. בגללם, עוד ועוד קורבנות לעברייני מין יבינו שאין טעם להתלונן, כי ברגע האמת - אם יצליחו בכלל להתמודד עם כל המכשולים של ביקורות קשות מהסביבה, חקירות צולבות ועימותים, האשמות כוזבות ברשת, עורכי דין ציניים ועשייה משטרתית איטית להפליא - גם אם יצליחו לעבור את כל זה בשלום, אין בכלל מי שימצה עבורן את הדין.

אז בפעם הבאה - ותהיה פעם הבאה - שתתנו גזר דין מעליב שכזה, לפחות תהיו מנומסים מספיק כדי להכין אותנו לפני, שנוכל להוציא את המגבות כשאתם משתינים עלינו בקשת.