רם פרייס סיטון (צילום: רונן אקרמן)
קופים הם יצורים תבוניים, כמונו. גם הם חשים בכאב | צילום: רונן אקרמן

בג"ץ החליט לעכב, לעת עתה, את משלוח הקופים מחוות מזור למעבדה בארה"ב, אך המאבק לא נשלם. השבוע צפוי להיערך דיון סופי בנושא, והיום הארגונים השונים עורכים אירועי מחאה בכל הארץ. המוסר והדעת אינם יכולים לסבול את הקלות שבה מבצעים ניסויים אכזריים בקופים.

זה מתחיל בגרימה מכוונת של צמא ורעב בכדי שהקופים ישתפו פעולה עם "החוקרים", ממשיך בקדיחה בגולגולת ללא הרדמה והחדרת אלקטרודות לתוך המוח, ומסתיים בחשיפת הקופים לחומרים כימיים מסוכנים בריכוזים גבוהים. ולא, המחקרים לא נעשים אך ורק למען הצלת חיים ומחקר רפואי, אלא גם לצרכי תעשיות הקוסמטיקה, המזון, ההדברה וחומרי הניקיון.

קשה למצוא בעולם המערבי עוד מדינה שמייצאת קופים לצורך ניסויים למדינות אחרות. המגמה בעולם היא לצמצם את סבלם של קופי המעבדה, ולכל הפחות לנסות ולחסוך מהם את מסע התלאות אל המעבדה הרחוקה. גם אם ישנן חוות במדינות המערב, הן נועדו לספק את המחקר המקומי ואינן משמשות לצורך ייצוא. כרגע ישראל נמצאת ב"היכל התהילה", ומתחרה עם מדינות כמו סין, קמבודיה ומאוריציוס.

אני חשבתי שאנחנו אמורים להיות "אור לגויים"; אור לגויים לא יכול להיות עם כתם שחור של מרכז לייצוא קופי מעבדה. בצדק קבע השר ארדן כי ניתן יהיה לייצא קופים לחו"ל רק למטרות מחקר רפואי מציל חיים, אך רצוי היה יותר לו היה אוסר ייצוא שכזה בכלל. מסחר בסבל אינו צריך להיות עסק כלכלי.

90% מהניסויים האלה מיותרים

קופים הם יצורים תבוניים. ממש כמונו, גם הם חשים אהבה, קנאה, כעס, שמחה ופחד. כמונו, גם הם חשים בכאב. לא צריך להיות מדען כדי להבין את זה: ניתן פשוט להסתכל על הבעות הפנים שלהם ולהרגיש אמפטיה. האם רק בגלל שהם לא מדברים את שפתנו אנחנו יכולים לבצע בהם ניסויים שלאכזריותם אין גבול? נכון, הטבע הוא שמי שעומד בראש שרשרת המזון יכול לנצל את שאר היצורים לצרכיו. אבל מה טבעי בביצוע ניסויים אכזריים ללא הרדמה בגור קופים שזה עתה נקרע מאמו, בשביל שדוגמניות בלוס אנג'לס יוכלו להשתמש בבוטוקס יותר איכותי?

יש כמובן גם ניסויים בתחום הרפואי. כמו תמיד, כשהנושא עולה לדיון נשמע קולם של הדמגוגים: "חיי אדם חשובים יותר", "מה אם מישהו יקר לך היה חולה? גם אז היית מתנגד לניסויים?". טענות אלו כבודן במקומן מונח, אך לא צריך להיות "מחבק עצים" כשגם הניסיון מוכיח: ניסויים בבעלי חיים לא תמיד משיגים את התוצאה הנכונה. על תלידומיד שמעתם? בשנות ה-50 וה-60 נמכרה באירופה ובארץ תרופה נגד בחילות בהריון. התרופה נוסתה בהצלחה בבעלי חיים, ונמכרה בהיקפים רחבים. אלא שבמהרה התברר שהתרופה גורמת לנשים ללדת תינוקות עם מומים קשים. במקרה זה הניסוי בבעלי החיים לא רק שלא מנע את האסון, אלא אף הטעה את החוקרים לחשוב שהתרופה בטוחה.

אפילו ה-FDA, הסוכנות האמריקאית הממשלתית המאשרת תרופות, אישרה כי רק 10% מהניסויים הרפואיים שמצליחים בבעלי חיים, מצליחים גם בבני אדם. המשמעות פשוטה: 90% מהניסויים האלו מיותרים.

מתעשרים מסבל

ניסויים בבעלי חיים הוא תחום בן 150 שנה. היום כבר קיימות שיטות הרבה יותר טובות, כמו הדמיה או שימוש ברקמה אנושית שנוצרה במעבדה, שחלקן יכולות לתת תוצאה טובה יותר. אם כך, לא ברור למה כל כך הרבה חברות וגופים עדיין מעדיפים להשתמש בשיטה הפרימיטיבית של התעללות בבעלי חיים. בעצם, זה מאוד ברור: זה זול יותר.

אחרי הכל, מה שמונח על הכף הוא לא "חיי אדם", אלא כסף. לו כל החברות ה"נאצלות" היו אכן חושבות על חיי אדם, באפריקה כבר מזמן לא הייתה מלריה ובטח שלא היה יותר פוליו. אם אתם עדיין סבורים כי ניסויים בקופים יצילו את חייכם, זו זכותכם, אך אם כמוני אתם מבינים שמדובר בתעשייה שמתעשרת מסבל של חיות חסרות ישע, גם אתם צריכים להתנגד לייצוא הקופים מחוות מזור לחו"ל.

הרופא הנרי ג'יי ביגלוי אמר פעם: "יבוא יום בו נראה את הניסויים בבעלי חיים בשם הרפואה כפי שאנו רואים כיום את ציד המכשפות בשם הדת." לטובת כולנו, כדאי שהיום הזה יהיה קרוב.

>> הטור הקודם שלי: מערכת הבריאות קורסת
>> נלחמים בכלובי הסוללה