חבר הכנסת טיבי ליווה את קבוצת סכנין לאורך שנים, נכח במשחקי הבית ומשחקי החוץ, והגדיל לעשות את מה שאף פוליטיקאי יהודי או ערבי לא הצליח לעשות, הוא גייס את כל קשריו הענפים הבינלאומיים כדי להקים את אצטדיון דוחה ע"י תרומה מקטאר. הוא סייע לקבוצות הכדורגל של טייבה, אום אל-פחם, עראבה, באקה ועוד. אפשר לומר שהוא האבא הרוחני של קבוצת בני סכנין, והאוהדים אוהבים אותו. מתים עליו
לכן נדהמתי בימים האחרונים מהקישור וההשוואה בינו לבין ח"כ מירי רגב שהזדמנה לנו השבוע בנוף הכדורגל ע"י התבטאויות הזויות וקיצוניות כנגד קבוצת בני סכנין.
מירי רגב מעולם לא ביקרה במשחק כדורגל ואני כמעט בטוח שהיא לא יודעת מי נגד מי וכמה ליגות יש ואיפה צריך לבעוט את הכדור. אבל להשתלח בסכנין בצורה לאומנית שלוחת רסן ולדרוש הרחקתה מהליגה או הפסקת התקציב שלה רק בשל העובדה שכמה מהאוהדים הניפו דגל העם הפלסטיני שהוא חלק מהזהות של כל אחד מאיתנו תוך כדי התעלמות שערורייתית מהקריאות "מוות לערבים" של אוהדי בית"ר ירושלים. התמיכה של אייל ברקוביץ בעל הפה הגדול בצרחות האלה של אוהדי לה-פמיליה לצד קריעת הקוראן, זה מעשה הזוי. אם יש קבוצה שיש להעניש על פי דין, על פי תקנון ועל פי הנחיות אופ"א אז זאת בית"ר ירושלים שאל קהל ה"לה-פמיליה" שלה פוזלת חברת הכנסת רגב.
אני חוזר ואומר, עצם ההשוואה בין ח"כ מסור, שקול, ספורטיבי כמו אחמד טיבי לח"כ לאומנית מתלהמת כמו מירי רגב היא מעשה לא הוגן כדי לצאת לידי חובה למען האיזון הקדוש. די לאיזון המזויף ויש לומר את הדברים כהוויתם: הספורט רק הרוויח מפוליטיקאים כמו אחמד טיבי, חיים רמון, אהוד אולמרט ורובי ריבלין, והפסיד בגלל תופעות מזדמנות כמו מירי רגב, מיכאל בן ארי וחבורתם. אחמד ומירי לא באותה ליגה.
יוסף עזאזמה הוא חבר הנהלת קבוצת בני סכנין