אנשי הליכוד והבית היהודי מתנגדים למדינה פלסטינית. כל חברי הבית היהודי ורוב מוחלט של חברי רשימת הליכוד מתנגדים למדינה פלסטינית. זה נשמע טוב ו"סקסי" לאוזני הבוחרים, אבל זאת רק חצי התמונה. את החצי השני הם מעדיפים להסתיר מהבוחרים. למה לבלבל אותם עם עובדות קשות כשאפשר לומר רק "כל השטח שלנו"?

התמונה המלאה היא שאי הקמת מדינה פלסטינית מובילה אותנו לסיפוח השטחים. סיפוח השטחים מוביל למדינה אחת לשני עמים. מדינה ערבית-יהודית עם 4.4 מיליון פלסטינים בנוסף לערביי ישראל.

בנט, כמו שאר הדמגוגים, מספר רק חלק מהסיפור ומסתיר את השאר. אבל מספר 2 שלו, אורי אריאל, הוא היחידי שאומר את האמת. אריאל גיבש תכנית מלאה לסיפוח 100% משטחי יו"ש ומתן אזרחות ישראלית מלאה לכל הפלסטינים כולל זכות הצבעה לכנסת. אריאל טוען במסמך שהניח על שולחן הכנסת שאי אפשר לספח את השטחים על תושביהם מבלי להציע להם אזרחות ישראלית מלאה.

דנה ויס (צילום: חדשות 2)
המצביעים של הליכוד והבית היהודי לא רוצים אותו דבר | צילום: חדשות 2
אפשר להתווכח על זה, אבל ההצעה של אריאל היא הצעה שלמה שלוקחת בחשבון את הכל. בנט וחבריו בליכוד, לעומתו, מאחזים עיניים. בשלב קודם בנט הציע לספח את שטחי C ולתת אזרחות מלאה לפלסטינים שגרים שם, ולא את שטחי A ו-B. זאב אלקין מהליכוד תמך בתכניתו. שלוש בעיות יש עם זה: א. בנט טען בסרטון שלו שבשטחי C יש 48,000 פלסטינים, כשהמנהל האזרחי דיבר על 100,000, והרשות הפלסטינית נקבה במספר 200,000. אחר כך בנט העלה את המספר ל-70,000, ואח"כ שוב ל-90,000. הזיג-זג הזה מציג אותו כאדם לא רציני; ב. בנט מתחמק מלדבר מה יקרה עם שטחי A ו-B שיבותרו לרסיסים ע"י שטחי C. הוא לא נותן פיתרון שם. "נספח את שטחי C ונטמון את הראש בחול לגבי שטחי A ו-B". שוב, לא רציני; ג. ישימות: לתכנית אורי אריאל יש ישימות יותר גדולה בהרבה מאשר לתכנית בנט, מכיוון שהפלסטינים ישמחו להסתפח לישראל, לקבל תעודות זהות כחולות, לקבל ביטוח לאומי וקצבאות, להכניס לכנסת 45 חברי כנסת ערביים ובסופו של דבר לבטל את זהותה היהודית של המדינה. גם מדינות העולם יסכימו לפיתרון כזה של מדינה דו-לאומית - העיקר שהסכסוך ייפתר ויהיה שקט. לעומת זאת, לתכנית בנט אף אחד בצד הפלסטיני או בעולם לא יסכים, והיא לא ישימה. או שתכנית בנט היא רק שלב בדרך ליישום תכנית אריאל להקמת מדינה ערבית-יהודית, ובנט לא מספר לנו? אה? בנט, צריך לומר את האמת.

נספח גם את עזה?

גם ציפי חוטובלי מדברת על מדינה אחת בין הים לירדן, סיפוח כל השטחים ואזרוח הפלסטינים הגרים בהם, והיא מוסיפה: "ותהיה לנו מדינה עם רוב יהודי". נו, באמת.

לאחרונה שינה בנט את נאום סיפוח שטחי  C ועבר לסיסמה חדשה המקובלת גם על הרוב המוחלט של חברי רשימת הליכוד: "לא נוותר על סנטימטר מארץ ישראל". כלומר - גם שטחי A ו-B כלולים בתכנית הסיפוח שלו. ואם תרצה - גם רצועת עזה, כי לפני ההתנתקות התיישבנו שם במסגרת יישוב ארץ ישראל השלמה. זה כבר יותר מתאים לתכניתו של אורי אריאל, אבל עדיין בנט הפופוליסט מסתיר את ההשלכות של אי ויתור על סנטימטר אחד מארץ ישראל.

וביבי? ראיתם את הפאניקה שנכנס אליה כשפורסם שהסכים לתכנית הוויתורים ולהקמת מדינה פלסטינית? ביבי יודע שהמנטרה "לא למדינה פלסטינית" נקלטה היטב אצל בוחרי הימין והוא פוחד פחד מוות שיזכירו לו את נאום בר אילן. אנחנו לא יודעים מה ביבי חושב באמת. אנחנו רק יודעים שהוא פוחד להמרות את פי חבריו בליכוד.

החבר'ה האלה מכירים את מלאכת הדמגוגיה: "יצאנו מעזה ותראו מה קרה". נוח להם להתעלם מהעובדה שיצאנו מעזה בלי הסכם. נוח להם להתעלם מהעובדה שממשלות ישראל חתמו על חוזי שלום מוסכמים עם מצרים ועם ירדן, הסכמים שמחזיקים מעמד עשרות שנים. ויש סיכוי שאם נחתום על הסכם עם הרשות הפלסטינית להקמת מדינה, זה יהיה הסכם עם מדינה – כמו עם מצרים וירדן.

האלטרנטיבה היא להמשיך למשוך זמן תחת הסיסמה הנבובה של "ניהול הסכסוך" לחכות עד שהתסכול באוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון יתגבר, כשהחמאס ישתלט גם על יו"ש כמו שהשתלט על עזה, ואז בכלל לא יהיה סיכוי. ההפחדות ש"אם ניתן להם מדינה היא תהפוך לחמסטאן" הן הפחדות ריקות מתוכן. נכון לעכשיו, אבו מאזן הוא זה שמדכא את האינתיפאדה ויוצר שקט בגדה. אבו מאזן עצר יותר פלסטינים מאשר צה"ל. אבו מאזן שומר למעשה על ביטחוננו, כי אבו מאזן אינו מעודד טרור ורוצה הסדר, כפי שאמר ראש השב"כ יורם כהן.

או שהייאוש מסרבנותו של הימין הישראלי להסכים למדינה פלסטינית יביא את הפלסטינים, כמו שאבו-מאזן וסאיב עריקאת כבר אמרו, להניח את המפתחות על השולחן של ישראל, שהיא, ולא הרשות הפסלטינית, תיקח אחריות מלאה על חיי התושבים ביו"ש. ומשם למדינה אחת ערבית-יהודית הדרך קצרה.

בקיצור, יש לנו שתי אפשרויות: או להיפרד מהפלסטינים לשתי מדינות בהסכם, או להמשיך להיות תקועים ולהגיע בעוד שנים לא רבות למציאות של מדינה אחת לשני עמים. אולי הבחירה היא בין שני פתרונות רעים, אבל צריך לחשוב איזה פיתרון גרוע יותר.

הימין הקיצוני והמתנחלים רוצים את האפשרות השנייה. רוב מצביעי הליכוד רוצים את האפשרות הראשונה. אבל רוב חברי רשימת הליכוד מסרבים להקשיב לבוחריהם.

וכך, עם ביבי ובנט, נישאר תקועים עם הפלסטינים לנצח.

מוטי מורל הוא יועץ אסטרטגי ומנהל הקמפיין "עם ביביבנט נשאר תקועים עם הפלסטינים לנצח"