הויכוח בעניין הנזק שאקסטזי כן או לא גורם למוח הוא תימרון הסחה, והגיע הזמן שנפסיק לשתף פעולה איתו. ברור שהתקשורת מזילה ריר כשמדענים (מהרווארד, כמה מושלם) מודיעים לנו השבוע שבעצם סם המסיבות המושמץ דווקא אינו מזיק לחלקים החושבים שבראשינו. אחרי שני עשורים של תעמולה בלתי פוסקת בגנותה של האקסטה, פתאום מתברר שכמה מחקרים "רשלניים" הוציאו את דיבתה לשווא. החבר'ה הטובים מהרווארד לא מצאו שום הבדל בין היכולות המוחיות של המשתמשים והמתנזרים. נחשו מה, חברים, אפשר לחזור לחגוג. אבל תוצאות המחקר, ככל שהן משמחות - אותי לפחות - הן בכלל לא העניין.
דברו עם כל בליין מנוסה או רוקרית עם ותק, כולם יגידו לכם את אותו הדבר: את האלימות, הנזק המוחי, הטוטאל לוס הבריאותי וההתמכרות מביא איתו דווקא האלכוהול, אותו סם ידידותי לכאורה וחוקי למהדרין. בעוד החשיש, הקוקאין והחגיגת הם סמים אסורים, האלכוהול היה ונשאר הדוד החביב שכולם אוהבים. במסגרת הגזענות הכללית של המיינסטרים מותר מדי פעם להשמיץ אוכלוסיות ש"לא יודעות לשתות" (אתיופים) או כאלה ש"יודעות יותר מדי טוב" (רוסים), אבל האלכוהול נשאר ידידו הטוב של האדם, ויש לזה סיבה אחת מרכזית. כמו תמיד, הסיבה היא כסף.
הממשלות גובות מאיתנו מס אדיר על כל כוסית וכל בקבוק, ומכניסות מיליארדים לכיס על חשבון הסוטול שלנו. כדאי ורצוי להן שנמשיך לחשוב שהטיפה המרה היא רק כיף, מותר ולא מסוכן, משהו שאפשר להתפאר בצריכתו מבלי לשבת בכלא. לאקסטזי מוציאים שם של סם נוראי ומסוכן ששימוש אחד בו יכול להרוס חיים, אבל בירות אפשר לדפוק בראש טוב עם החבר'ה כל הלילה, לצלילי הקופה הרושמת של הממסד.
עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון. אבא שלי לימד אותי לשתות בירה בגיל עשר, אני אוהבת לשתות, ואני עובדת בעולם המועדונים שעושה את רוב הרווח שלו מאלכוהול. וכן, כמובן שאני יודעת שיש אקסטות גרועות, מסוכנות ורעילות. הן מיוצרות במחתרת, לפעמים על ידי נבלים שלא יודעים מה הם עושים וממש לא אכפת להם. אבל כל שנה מתים בעולם מיליונים משחמת הכבד, התקפות לב ושאר המחלות הקשורות לשתייה מופרזת של סם חוקי אבל מכניס, בעוד האקסטזי מופלל ונרדף בלי שום סיבה בריאותית. תעשו אתם את החשבון.