כשהטרור משתולל ברחובות והציבור חיה בפחד וחוסר בטחון, קל למכור לה את התחושה המופרכת שכמה שיהיה יותר נשק, יהיה יותר ביטחון. אבל האמת הפוכה לחלוטין: ככל שיותר נשק מסתובב ברחוב, יש יותר קרבנות. בין אם אלו קרבנות של אירועים אלימים, של תאונות או של התאבדות, הנתונים הם חד משמעיים: ככל שכלי הנשק זמין יותר, כך השימוש בו זמין יותר. ואין שום תעודת ביטוח שהנשק ישמש דווקא נגד מחבל. למעשה, ולמרבה הצער, אנחנו כבר יודעות שכלי נשק שזמין במערכה הראשונה יקטול נשים, ילדות וילדים וגברים במערכה השלישית.

גם הממשלה אמורה לדעת את הנתונים האלה. רק לפני שנתיים, בקיץ 2013, אחרי עבודה ראויה לציון של יו"ר ועדת הפנים דאז, מירי רגב, החליטה הממשלה לאסור על מאבטחים לשאת את הנשק מחוץ למתחם העבודה. מאבטח או מאבטחת שסיימו את המשמרת הפקידו את הנשק במקום העבודה והלכו הביתה בלתי מזוינים. ההחלטה הזו הצילה אנשים (ובעיקר נשים) רבים ממוות: בעשור שקדם להחלטה הזאת נהרגו 33 אישה ואיש מנשק של מאבטחים, ולפחות 7 התאבדו.

מה שהיה נכון לפני שנתיים, נכון באותה מידה גם היום. למרות זאת, הממשלה פועלת כעת להוסיף אלפי כלי נשק לציבור. הממשלה בוחרת לסכן את הציבור בהוספה של אלפי כלי נשק, בידיים לא בהכרח מיומנות, בסיטואציות שעלולות להיות הרסניות. ולמה? כי הממשלה עומדת חסרת אונים וחדלת אישים מול גל הטרור שמשתולל ברחובות. היא לא עושה את מה שצריך לעשות: לתגבר את המשטרה ואת כוחות הביטחון, ובמקביל לפתוח במהלך מדיני שיוריד את הלהבות. במקום זה הממשלה מתנערת מאחריות. היא מודיעה שיותר אזרחים מתים בתאונות דרכים – עוד מחדל של הממשלה, אגב – ובמקביל מפריטה את הביטחון, מעבירה את האחריות אליכם, ואומרת לכם: קחו לכן נשק, תשמרו על עצמכם לבד.

מירי רגב נגד גלגלצ - בכנסת
הובילה מוועדת הפנים את החלטת הממשלה הקודמת. רגב | צילום: חדשות 2

השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, טוען שההקלה בתנאים לשאת נשק יגביר את תחושת הביטחון לאזרחים וימנע את הצלחתם של הפיגועים, שרובם בוצעו ע"י מפגעים יחידים שנוטרלו יחסית במהירות. אבל המציאות, כאמור, שונה בתכלית. הרפורמה של ארדן מכניסה כלי נשק בחזרה לבתים, שמה אותם בהישג ידם של בני זוג אלימים ושל הורים אלימים, חושפת אותם לידיים סקרניות של ילדות וילדים. אירועים שיכלו להיות אירועים שגרתיים, כעס רגעי וחולף, עשויים לקבל תפנית שממנה אין דרך חזרה ושתגבה קורבנות בנפש.

התשובה לאלימות המשתוללת ברחוב היא לא להוסיף עוד כלי נשק למערכה. בישראל לא חסרים כלי נשק. יש לנו צבא, יש משטרה, יש מאבטחות ומאבטחים שמאיישים מקומות ציבוריים ומופקדים על שלום הציבור. האחריות לשלום הציבור מוטלת על כל אלו - ועל הממשלה שלנו, שצריכה להציע פתרונות (גם כאלו שאולי לא פופולריים, אבל הכרחיים). הסרת ההגבלה על נשיאת נשק היא פתרון שיעלה לנו ביוקר. מה שייתן לציבור תחושת ביטחון הוא שיהיה לנו ביטחון. שהממשלה תחזור ותיקח אחריות על הביטחון שלנו, ולא תפקיר אותנו זה לחסדו של הנשק של זה.

מרב מיכאלי
ח"כ מרב מיכאלי | צילום: רון קדמי, יחסי ציבור

מרב מיכאלי היא חברת כנסת ויושבת ראש סיעת המחנה הציוני