משדר מיוחד
"אני אלמנה בלי שהתחתנתי". הדר גולדין ז"ל | צילום:
עדנה סרוסי, ארוסתו של הדר גולדין ז"ל, נפגשה בשבוע שעבר עם פקודיו והראתה להם את ההזמנה לחתונתה שכבר לא תתקיים. מדבריה ניכר, כי למרות שלא זכתה להינשא, היא חשה כי איבדה בעל. "אני אלמנה בלי שהתחתנתי", אמרה בראיון לאחד העיתונים. סיפורם של עדנה והדר וסיפורו של בניה שראל ז"ל, שנהרג שלושה שבועות לפני חתונתו והותיר אחריו ארוסה, העלו לתודעה הציבורית נושא חשוב. הטענה כי גם לחברות של חללי צה"ל ולא רק לנשים הנשואות מגיעה הכרה ותמיכה ממשרד הביטחון.

עדנה מרגישה כאלמנה, אך החוק היבש אינו מעניק לה הכרה ותמיכה ממשרד הביטחון.

משרד הביטחון מכיר ותומך בבנות זוג של חללי צה"ל, גם אם לא היו נשואות, בתנאי שיצליחו להוכיח שהיו ידועות בציבור של החייל שנהרג וגרו עמו. לקשר בין ידועים בציבור שני יסודות משמעותיים: היסוד הראשון, הוא קיומם של חיי אישות המושתתים על חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, בדומה לזוג נשוי, שקשר גורלו יחד. היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף כנהוג בין בעל ואישה.

לזוגות דתיים, כמו עדנה והדר, שותפות רגשית עמוקה, אך בהעדרם של יתר היסודות, הדין לא יתיר לעדנה לזכות בתמיכת משרד הביטחון. וכך קורה שהחוק אינו מספק מענה לצרכיהן של נשים דתיות שבן זוגן נפל בעת מילוי תפקידו. אבל לא רק מנשים דתיות נמנעת התמיכה. גם נשים חילוניות רבות ונשים ממגזרים נוספים נענות בשלילה. לדוגמה, נשים שהכירו את בן זוגן בתחילת השירות הצבאי וקיימו עימו קשר ממושך, אך גילן הצעיר מנע מהן לשכור דירה ביחד ולנהל משק בית משותף. ויש דוגמאות רבות נוספות.

משרד הביטחון מעניק לבנות זוגן של הנופלים הכרה שמזכה בהטבות רבות. הטבות אלה ניתן לחלק לרכיבים. רכיב ראשון: הטבות כלכליות (תגמולים חודשיים, מענקים, סיוע בדיור וכו'). רכיב שני: הטבות המספקות תמיכה רגשית ושיקום (ליווי של עובדים סוציאליים ואנשי אגף משפחות והנצחה), שנועדה לעזור לבנות הזוג להתגבר על האובדן ולהתחיל בחיים חדשים.

הפסיקה קובעת כי רק אם בת הזוג תוכיח, שהזוגיות שלה כללה את כל היסודות עליהם מושתתים היחסים בין ידועים בציבור וכן מגורים משותפים, רק אז היא תזכה לתמיכת משרד הביטחון - על כל רכיביה. כלומר, מתקיים כאן מצב של "הכל או לא כלום", ללא מצבי ביניים. החוק מונע מעדנה - אשר הזוגיות העמוקה והמשמעותית שלה עם הדר כללה רק חלק מהיסודות - להנות לכל הפחות מחלק מההטבות.

יש שיטענו, שעדנה והדר לא ניהלו משק בית משותף ולכן לא תרמו זה לכלכלתו של זה. ואם הדר לא תרם לכלכלתה של עדנה הרי שנפילתו לא גרעה מכלכלתה ולכן היא אינה זכאית לפיצוי כלכלי. יתכן שיש היגיון בטענה זו. אך גם אם משרד הביטחון יחליט למנוע מעדנה תמיכה כלכלית, למה שימנע ממנה תמיכה רגשית ושיקום?!

עורכי דין רבים המטפלים בתביעות למשרד הביטחון ואף בתביעות לביטוח הלאומי, ואני ביניהם, חשים מזה שנים בצורך בשינויי חקיקה. המציאות הזאת של "הכל או לא כלום" מקפחת במקרים רבים ויש צורך בחוק מודולארי. לדוגמה, זוג שקיים שותפות רגשית בלבד - אך ברור שגורלם נקשר יחד מתוך כוונה לקיים שותפות  מלאה בעתיד - הרי שהאישה תזכה להכרה על החלק המשמעותי שמילאה בחיי בן זוגה, ולתמיכה רגשית ושיקומית ממשרד הביטחון.

אמת, הדבר יכביד כלכלית על תקציב הביטחון ויהיה צורך למצוא לכך מקורות. אך הענקת תמיכה רגשית ושיקומית לבנות זוגם של הנופלים היא דבר שבנפשנו. חברה שגובה לעתים את המחיר הכבד ביותר מאזרחיה, לא יכולה להשאיר מקרים כמו אלה של עדנה סרוסי, של גלי ניר ארוסתו של בניה שראל ז"ל ושל נשים רבות אחרות, ללא מענה ראוי.

אתי בן נסים היא עורכת דין המתמחה בתביעות למשרד הביטחון, לביטוח הלאומי ולחברות הביטוח