העצרת לציון 22 שנה לרצח רבין שתתקיים במוצ"ש הקרוב היא תוצר של שיתוף פעולה בין תנועת ״דרכנו״ לארגון ״מפקדים למען ביטחון ישראל״. בחרנו להוביל ביחד את העצרת השנה כי הרגשנו שמורשת רבין הופכת כל שנה לשנויה במחלוקת יותר ויותר, ואפילו על לקחי הרצח עצמו אין קונצנזוס. רצינו להוביל שיח שכבר נעלם - לא רק על ההסתה שקדמה לרצח, לא רק על ״מורשת אוסלו״. רצינו שישראל תחזור לעסוק בערכים שרבין ייצג, במנהיגותו ובעצמנו כחברה, לפני ואחרי שידענו שיכול להירצח מנהיג בישראל כחלק ממאבק פוליטי.
מעל לכל, מה שהנחה אותנו הייתה התחושה שאנחנו רוצים להיפגש בכיכר עם כמה שיותר ישראלים, עם הרוב המתון על כל גווניו, ולנסות לעבור חוויה ישראלית אותנטית ומעצימה ביחד. להיזכר איך זה מרגיש כשאנחנו מתכנסים סביב ערכים משותפים, סביב תחושה ממלכתית, וחוגגים בצל זכרו של רבין את ההסכמות בינינו (בלי להתעלם מהמחלוקות הקיימות). רצינו שיגיעו גם אלו שלא הרגישו בעבר בנוח להגיע כי לא רצו להזדהות פוליטית, אלו שלא חשבו בכלל להגיע כי "עצרת רבין שייכת לשמאל״, והנוער שלא הכיר את רבין, איזה סוג של מנהיג הוא היה ומה הוא ייצג עבור רוב הישראלים.
מרגע שהעלינו את הקמפיין המזמין את הציבור לעצרת החלו הביקורות להרים את ראשן. הטענה הנפוצה ביותר היא שהמסר המוביל שבחרנו לעצרת, ״שלמות העם״, הוא בריחה מאמירה פוליטית. המבקרים טוענים כי הבחירה להדיר את המפלגות והפוליטיקאים היא מוטעית ומקורה ברצון להשכיח את העובדה שרבין הוביל סדר יום פוליטי שבעקבותיו הוא נרצח. ביקורת מסוג אחר אומרת שהתעלמות מההסתה שהובילה לרצח רבין – הסתה המאפיינת את הימין גם היום – זאת התקרנפות ובחירה שמשרתת את הימין.
המבקרים מתעלמים מהעובדה שהדיון על הסיבות לרצח אינו אובייקטיבי ונטוע עמוק בזהויות של המחנות הפוליטיים בישראל. האקלים שהוביל לרצח רבין, בדומה לאקלים הציבורי כיום, נוצר כתוצאה מתחושת קיטוב, שיסוע ושנאה הדדית. אם נמשיך לקיים את הדיון על רבין האיש והירצחו, בדומה לכל דיון פוליטי אחר בישראל, תוך כדי התבצרות בשני מחנות אויבים, רק נמשיך לייצר אקלים של קיטוב ואיבה - קרקע פורייה לאלימות פוליטית ולרצח הפוליטי הבא.
השאיפה לקיים שיח ציבורי פומבי על רבין האיש והרצח, בדרך שמציפה את ההסכמות ולא את המחלוקת, היא הדרך שלנו להסתכל קדימה, להתכנס ביחד בכיכר ולומר שלרצח פוליטי אין מקום בישראל וזה הקונצנזוס. להגיד בקול לנוער שלנו שהשיח הפוליטי יכול להתלהט, אך אסור שיגיע לכדי אלימות. הרוב המתון צריך להיות בכיכר ולומר שלתופעות השוליים האלימות שקיימות בצדי החברה הישראלית אין מקום בקרבנו. ככל שנישאר מפולגים לשני מחנות פוליטיים אויבים שאינם מדברים אחד עם השני ואינם מחפשים את המשותף והממלכתי, כך הרוב הישראלי המתון יישאר חלש, נוח למניפולציה וחסר אונים מול השתלטות של גורמים עם אג׳נדה מסוכנת ומשיחית.
למבקרים אני אומרת: בואו לכיכר ותראו איך התשובה הכי טובה להסתה והשיסוע היא במה שעליה עומדים ביחד ישראלים מתונים מעל הגוונים. רוב מתון שאומר שלפני הכל, אנחנו עם אחד, עם ערכים משותפים וחזון משותף והמון מה להפסיד אם נמשיך להילחם כדי להכריע את הצד הפוליטי השני. נגד הניסיונות הציניים לפרק אותנו למחנות אכולי כעס ושנאה, הפוליטיקה של הרוב המתון צריכה להיות להתאגד ולעמוד יחד לטובת סדר יום מתון שיכולים להסכים עליו ישראלים מכל הצדדים.
הכותבת היא מנכ"לית תנועת "דרכנו". עצרת ההמונים לזכר רה"מ יצחק רבין ז"ל תיערך במוצ"ש ה-4 בנובמבר ב-19:30 בכיכר רבין בתל אביב