סניף בנק לאומי, ארכיון (צילום: רויטרס)
חרם צרכני על בנק לאומי? אנחנו עוד נשלם על זה ביוקר | צילום: רויטרס
זהירות, טקסט לא פוליטיקלי קורקט.

בגיל 22 נכנסתי לסניף בנק לאומי בדרום רחובות ליד המקום בו נולדתי. בתעוזה שסחבתי איתי עוד משרותי הצבאי דפקתי על דלתו של מנהל הבנק, התיישבתי ואמרתי: "אני צריך הלוואה של 300 אלף ש"ח"!.  המנהל שנראה מבולבל שאל אותי בנימוס מי אני ולמה אני מתפרץ אליו לחדר. הסברתי שאני חייל משוחרר שסיים שירות בעזה ואני רוצה להיכנס שותף בסניף בורגר ראנץ' שבו  עבדתי מגיל 15. הסברתי לו שאומנם אין לי כסף ואין לי בטחונות ויש לי אפילו מינוס קטן שאני גורר מתקופת השירות (אפילו שהקפדתי לעבוד בחופשות מהצבא(. אמרתי גם שאני לא מתכנן לטוס לחו"ל או לטיול בכלל ואני רק רוצה לממש את החלום שלי. הוא שאל מה אני יכול לתת כבטוחה, עניתי לו שהדבר היחיד שאני יכול להבטיח לו זה שאני חרוץ ושהוא לא יתחרט על זה שהוא השקיע בי.

לאחר כמה ימים, המנהל הסכים לאשר לי את ההלוואה וכשקיבלתי את ההודעה לא היה מאושר ממני. לאחר כמה שנים אותו מנהל עבר לסניף אחר ולקח אותי איתו, שם הוא הכיר לי את הסגנית שלו ולכל סניף שהיא עברה אני עברתי איתה כאילו הייתי הלקוח הכי חשוב של הבנק ושלה.

למען הסר ספק, אני לא מיליונר ובטח לא מילארדר. אין לי מרצדס ואני לא גר בארסוף. המנהל לא היה חבר שלי ולא הסגנית. אבא שלי לא היה רואה החשבון של הבנק ולא נתתי שוחד לאף אחד. אין ספק שאת מה שיש לי, לא היה לי , אם לא היו בנקים ובנקאים בעולם.

למה אני מספר את כל זה?

לדעתי העליהום על בנק לאומי קצת מוגזם (לא, בנק לאומי לא לקוח שלי(. לדעתי רדיפת העשירים מתחילה קצת לצאת מפרופורציה ואף מתחילה להיות מסוכנת. העושר הוא לא תוצר של הקפיטליזם או של הבנקים. העושר והמעמדות התחילו עוד משחר ההיסטוריה, כאשר בתקופת הברונזה הקדומה התפתחה שיטת ההתיישבות העירונית המוכרת לנו עד היום ושכבות בחברה התחילו לצבור עושר ואף התפתחו מעמדות חדשים כמו מעמד שליטים ,מעמד אמידים, מעמד סוחרים וכו'.

כבר היינו בסרט הזה

אין ספק שבשם העושר ותאוות הממון בוצעו הרבה פשעים נגד פרטים ונגד האנושות, אין ספק שהתאווה לממון עיוורה עיני צדיקים. רדיפת עשירים כאידאולוגיית המונים התחוללה בתקופות חשוכות בהיסטוריה. אם זה בחסות המרקסיזם ,הקומיניזם, הפשיזם,או הנאציזם וחוקי הרייך שהופנו נגד היהודים העשירים, בעלי החנויות, חלפני הכספים והרופאים שנתפסו כגוזלי הפרנסה מהגרמנים.


נתון שמביא לנו גאווה אך יוצר אנטישמיות מקבילה באותה העוצמה, הוא שאחד מכל שישה ברשימת 200 האנשים העשירים באוסטרליה הוא יהודי, אחד מכל ארבעה ברשימת 100 העשירים בקנדה גם הוא יהודי.

יתר על כן אם נחבר את ההון שנמצא בידי יהודי ישראל וארה"ב בלבד נגלה שהוא כפול באופן יחסי מההון שנמצא בידי כל השייחים במפרץ הפרסי גם יחד. גם העומדים בראש מערכות הכלכלה, התקשורת ותעשיית הבידור בארצות הברית, רובם יהודים.

האם זה מצדיק את רדיפתם?
האם זה הופך אותם לבזויים?

האם זה מוסרי וראוי שדמות היהודי שתואר בקריקטורות האנטישמיות כחזיר רעב עכשיו משמשת אותנו כמלחמתנו הצודקת נגד הטייקונים ?האם באמת הם התעשרו על גבינו?
האם הבנקים לא אחראים גם לכך שאנו יכולים לטוס לחו"ל ולראות עולם? לרכוש השכלה לילדים שלנו? להסתובב בסופרמרקטים עמוסי מדפים?

למען האמת עולם כמנהגו נוהג ואין חדש תחת השמש אמר קהלת. אנחנו לא מחדשים כלום, גם ישו וגם מוחמד יצאו נגד המעמדות והשחיתות בחברה ותאוות הממון והשאירו לנו "מתנות" כמו הג'יהאד והאינקוויזיציה. גם אלעזר בן חנניה וחבריו יצאו נגד תרבות השלמונים והשוחד שהנהיגו הרומאים בבית המקדש והביאו עלינו את המרד הגדול וחורבן בית המקדש.

אנחנו אלה שהאדרנו את הטייקונים, אנחנו אלה שהאלילו אותם ואנחנו אלה שעכשיו בחטאנו מנסים להוציא אותם להורג בגליוטינה בכיכר העיר. נכון זה הלך הרוח ונכון שהיה חוסר איזון והתנהלות לא מוסרית ותאבת כוח ובצע של חלקם, אבל בואו נתעשת!

נכון "התספורת" היא מנהג מגונה והחגיגה על כספי הפנסיה שלנו הם שערורייה. אומנם, תאוות הדם והקמה היא יצר הרסני הטבוע באדם כנראה מיסודו, אך צריך לפעול בהגיון. חייבים לשנות את אופן המיסוי, חייבים להקל על מעמד הביניים ,אבל עם כל הכבוד ל"ריקי כהן" צריך לדאוג לאלה שלא יכולים לאכול ארוחה חמה ואין להם קורת גג, לפני שדואגים לאלה שאין להם דירת גג בתל אביב.

צריך להבין שהעשירים, הטייקונים והבנקים הם לא אויבי המדינה והחברה, חלקם אף עושים הרבה למענה.

צריך ביחד לבנות ולתקן את המעוות ויש הרבה עבודה - שהיא תוצאה של הקמת מדינה ב-65 שנה. תאמינו לי רובכם לא רוצים שהטייקונים יפלו והבנקים איתם, כי שעה אחרי צהלות השמחה לאיד תבינו שנקמה אומנם מוגשת חמה אך היא ממש לא משביעה!

המאמר פורסם לראשונה כסטטוס בעמוד הפייסבוק של איש הפרסום ויחסי הציבור גילי כהן