נועם שליט נואם (צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני)
הפכת את המתנדבים למען בנך לחלק מהתכנית הפוליטית שלך | צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני

ערב טוב לך, מר שליט. אני שוקל בשעות האחרונות את מילותיי, חושב פעמיים על כל מילה לפני ההקלדה ומשתדל לבלום את כעסי. מרגע פרסום ההחלטה האומללה, שלא לומר מצחיקה, על כוונתך להתמודד למפלגת העבודה, הצלחת להוציא אותי משלוותי, ויש מי שיעיד שזה די קשה. למען הסר ספק, היית מקבל ממני את אותן קיתונות אילו היית בוחר בליכוד, קדימה, ש"ס או יאיר לפיד. ועוד דבר קטן - אני שמח שגלעד שוחרר והוא בבית.

מר שליט, תרשה לי לשאול אותך: מאיפה אתה שואב את החוצפה לצאת מביתך שבמצפה הילה ולהפוך לדמות ציבורית? הרי בחמש שנים האחרונות נוכחותך נכפתה עלינו. כמפקד בצבא, וכמי שמכיר היטב את העשייה "מאחורי הקלעים" שהביאה לשחרורו בנך, תרשה לי להציע לך תקופת צינון. בעת הזו שווה שתעשה לביתך ולחיזוק בנך הרחק מהעין הציבורית, בטרם תבוא לומר לנו דעתך.

אל תבוא להטיף לנו מה טוב לנו במנהיגותך, אם יש כזו, ואל תלמד סנגוריה או קטגוריה על עשייה של אחרים. במאבק הציבורי לשחרורו של גלעד גרמת נזק בלתי נתפס למדינת ישראל. אתה, בקמפיין המצוין (וזה נאמר ללא ציניות), לא חיזקת את הערך לפיו לא מפקירים חייל, אלא הפקרת ודאגת לחזק את הנהגת החמאס בדרישותיה לקבל יותר. חיזקת את ג'עברי ועוד כמה רבי מרצחים. הטענה כי לחץ של ציבור ישראלי על מנהיגות ערבית יעיל, מצחיקה אותי.

ההחלטה של שרון להחזיר את טננבאום ושלושת חללי הר דוב הייתה החלטה של מנהיג, ההחלטה של אולמרט שלא לאשר את העסקה לשחרור גלעד הייתה החלטה של מנהיג וההחלטה של בנימין נתניהו להחזיר את בנך הייתה החלטה של מנהיג - על החלטות כאלה הציבור שופט את מנהיגו ביום הבחירות. אבל לצערי, הקמפיין והישיבה באוהל לא הועילו, ומידע אישי מורחב אני יכול לומר שאף הזיקו - במו פיך השארת את בנך עוד שנתיים ויותר בשבי החמאס.

האם גלעד יהיה הפרזנטור שלך?

אבל בוא נשים בצד את הקמפיין לשחרור גלעד, ונפנה לקמפיין לבחירת נועם. האם גלעד יהיה הפרזנטור שלך? האם שמו של גלעד יתנוסס על שלטי החוצות או ליד ביתן 14 בגני יהושע ביום הפריימריז, עם הסיסמא "גלעד עדיין חי"? הוא הרי קלף מנצח, אולי עליך לשמור אותו לסיבוב האחרון, לפני ההצבעה של חברי המרכז, לפני שישלחו אותך לזירת הגלדיאטורים.

והשאלות לא מפסיקות לנקר בי. האם אתה חושב שהחיבוק החם של העם שבא בהמוניו כדי לתמוך בכם הבהיר לנו מי אתה? כמי שרוצה להיות חבר כנסת, האם אתה חושב שהמאבק לשחרור בנך היה מעשה דמוקרטי, או אולי ניסיון להשפיע שלא בדרך דמוקרטית על החלטות של דרג נבחר? על איזה ערכים אתה מתכוון להטיף לנו? אולי אתה רוצה לספר לנו שבמאבקך הכרת את העם הנפלא שראוי למנהיגות אחרת? הטענה כאילו הייתם משפחה שקטה ועדינה מעלה בי חיוך. האם המאבק שלכם היה מאופק? האם אתה חושב שחיבוק מסרקוזי או ממרקל הפך אותך למנהיג ששועי עולם שוחרים לשמוע את דעתו בנושאים מדיניים?

מה דעתך על רבני ש"ס? האם בהליכתך לרבנים הייתה צביעות? מה תעשה עם אלפי תושבי יהודה ושומרון, שהיו חלק מהמאבק שלך? מה דעתך על תקציב המדינה, לאור החלק שיש לך בבזבוז כספי ציבור? האם אתה חלק מהעם שדורש צדק חברתי, או שפשוט קפצת על עגלת המצוקות החברתיות?

בקיצור, מכובדי, שוב לביתך אשר בהר, ושחרר אותנו מהצביעות שבכניסתך לפוליטיקה. כשבאנו למאהל שלך או צעדנו מההר לירושלים היינו ימין ושמאל, חרדים וחילונים, חובשי כיפות סרוגות ואפיקורסים, ערבים ויהודים, דרוזים וצ'רקסים. דבר אחד לא היינו - סטטיסטים בשאיפות הפוליטיות שלך. לא ידענו שאנחנו חלק מהתוכנית הגדולה שלך להיבחר לכנסת. כנער הליווי שלך בהתנדבות, אני מרשה לעצמי להחזיר אותך לפרופורציות ולהשיב למאות האלפים את גלעד, לא אותך.

שלך,
עופר לפלר

>> הטור הקודם שלי: למה אני לא טס אל על
>> הכניסה של יאיר לפיד לפוליטיקה - חוסר אחריות