אין ספק שהפיתוח החדש, המאפשר לייצר בשר מתרביות תאים שגודלו במעבדה, מהווה חדשות טובות מאוד למאבק להגנת בעלי-חיים. יחד עם זאת, אני רוצה לצנן מעט את ההתלהבות החדשותית סביב הפיתוח. יש להזכיר שגם אם זה צעד לטובה – עדיין מדובר בצעד קטן מאוד, ולא במהפך שישנה את מצב בעלי-החיים מקצה אל קצה.

ראשית, מאופי הסיקור אפשר לקבל בטעות את הרושם שעד היום לא הייתה שום אפשרות להשיג המבורגר שלא הופק על-ידי שחיטת בעלי-חיים. אבל זה כמובן לא נכון – בכל סופרמרקט, ובהרבה מסעדות ניתן למצוא המבורגרים טבעוניים, שלשם הפקתם לא נשחט אף בעלי-חיים. אפילו במסעדת בשרים מובהקת כמו "אגאדיר", ניתן למצוא בתפריט גם המבורגר פטריות, טבעוני לחלוטין. המחיר שלו– כמעט חמישים ש"ח – הוא אמנם שערורייתי בעיני, אבל עדיין מדובר במחיר סביר והגיוני הרבה יותר מ-250,000 היורו אותם אנחנו נדרשים להקריב כיום כדי לטעום המבורגר שיוצר מתרבית תאים מלאכותית.

הרטוריקה שמתמקדת ב"מציאת תחליף לבשר" מחזקת את התפיסה השגויה שבשר הוא משהו שצריך למצוא לו תחליף, ומתעלמת מכך שכבר עכשיו מיליוני אנשים חיים באופן יומיומי בלי לאכול בשר, והדבר אינו חסר להם, ומכך בשר אינו מזון חיוני שיש הכרח למצוא לו "תחליף", אלא מוצר מותרות שמלכתחילה אין בו צורך.

מי באמת אחראי להפרה של סדרי הטבע

בעיה נוספת שעומדת על הפרק, גם אם המבורגרים מבשר שיוצר מתרביות תאים מלאכותיות יהיו זמינים על המדפים, אין שום ביטחון בכך שהם יהיו פופולריים יותר מבשר שהופק מבעלי-חיים. גם אם בעתיד מחיר ההפקה שלהם ירד למחיר שווה לכל נפש, קשה להתגבר על מגמות צרכניות קיימות.

הרעיון של לאכול "בשר ממעבדה" עלול להיתפס כמרתיע או לא מושך, בגלל הדימוי הלא טבעי שלו. האופן שבו נהוג לייצר בשר כיום – לצופף במבנים סגורים אלפי בעלי-חיים שעברו ברירה מלאכותית במטרה לעוות את התכונות הגנטיות שלהם לגדילה מהירה יותר, להאביס אותם בכמויות עצומות של דגנים הרבה מעבר למה שבריא להם, בנוסף על לא מעט אנטיביוטיקה המשמשת כזרז גדילה – נתפס, מסיבה לא ברורה, כשיא הטבעיות, בדיוק מה שאמא טבע תכננה עבורינו. לעומת זאת, לגדל תרביות תאים במעבדה עלולה לסבול, בניגוד לכך, מדימוי של "הפרה של סדרי הטבע".

העובדה שבשר שיוצר במעבדה יהיה ידידותי יותר לסביבה ונטול אכזריות כלפי בעלי-חיים, לא מבטיח לו פופולריות, בדיוק כפי שכיום אנשים נרתעים מתזונה מהצומח, למרות שהיא ידידותית יותר לסביבה, פוגענית פחות לבעלי-חיים – פשוט בגלל שהיא עומדת בניגוד להרגלים הקיימים שלהם. אנחנו לא יכולים לקבל כמובן מאליו שרק בגלל שהטכנולוגיה להפיק בשר ללא פגיעה בבעלי-חיים קיימת, אנשים גם ירצו לבחור בה. המאבק לשכנע את הציבור לשנות את הרגלי התזונה שלו, עדיין יישאר בעינו.

החשש הגדול ביותר שלי הוא שהפיתוח החדש יעניק לפעילים לקידום צמחונות וטבעונות תחושה של שאננות, כאילו המאבק שלהם כבר הסתיים בהצלחה, וכרגע לא נשאר להם אלא לחכות שהטכנולוגיה החדשה תהפוך להיות מסחרית. למרות התקווה הערטילאית שהפיתוח החדש מעניק לעתיד, כיום עדיין הבשר שנמכר בחנויות מגיע מבעלי-חיים שנשחטו באלימות לאחר שגודלו במשקים בהם מחזיקים אותם בתנאים מחפירים.

כל עוד זה המצב, המטרה החשובה של התנועה להגנת בעלי-חיים נותרה עדיין לעודד את הציבור לתזונה המבוססת יותר על הצומח. אנחנו לא יכולים לסמוך על הבטחה של טכנולוגיה עתידית – שעדיין לא ברור עד כמה היא צפויה להתגשם – שתעשה את העבודה במקומנו.

התקווה הגדולה לבעלי-החיים לא טמונה באיזה פיתוח טכנולוגי חדש שיפתח את האפשרות להסתדר בלי בשר. אפשרות כזו כבר עכשיו קיימת. התקווה הגדולה לבעלי-החיים טמונה בכך שבני-אדם יחליטו לבחור באפשרות הזו.

דדי שי הוא סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומעורכי מגזין "זכויות בעלי חיים השבוע" של עמותת אנונימוס

לדף הפייסבוק של דדי שי