מאחורי הכותרות הקשות בעיתונות הישראלית, הממהרת מטבעה לפרסם כל אמירה בוטה של רה"מ הטורקי ארדואן ושר החוץ שלו דאווטולו, קיימת מציאות טורקית מורכבת ומסועפת מאוד. לא לכל סיבה יש מסובב טבעי ולעיתים, בפרט במה שקשור למניעים לאמירות של מנהיגים, רב הנסתר על הגלוי. המציאות הזו, אשר ודאי שאינה מצדיקה אפילו מילה מהאמירות הבוטות והצורמות לאוזניים ישראליות אשר נשמעו לאחרונה, היא אזור הקרב בו אנו פועלים במה שנקרא "ההסברה הישראלית בטורקיה".
תקצר היריעה מלפרט ולהסביר כיצד קשורות אמירותיו של רה"מ הטורקי לבחירות הקרובות לנשיאות (שתתרחשנה בעוד מספר ימים), לפרסומים אודות פרשיות שוחד רחבות היקף ואף להדחת אלפי שוטרים ושופטים במה שנראה כמבצע מדינתי שיעדו הסופי עדיין אינו ברור. קשה מאוד להסביר את הקשר בין הנ"ל למדינה הקטנה שלנו, וליחסה של טורקיה לזו, אבל לאלו המצויים בנבכי הדברים, הקשרים ברורים כשמש.
קרב חפירות
בטורקיה המצב שונה בתכלית. אנו פותחים כל יום בסקירה מהירה של עיתוני הבוקר והכתבות הרלוונטיות באמצעי בתקשורת האחרים. החלוקה ל"טובים" ו"רעים" אינה כברוב המדינות האחרות ומתבצעת על בסיס אלו שבהם הביקורת הקשה והלא הוגנת על ישראל, מציגה גם דובר, או ציטוט ישראלי (הטובים) ומולם את אלו אשר שופכים קיטונות של שטנה ותמונות זוועה מהרצועה (שלפעמים בכלל מגיעות מסוריה) ישירות אל פרצופם של הקוראים.
אנו משוחחים עם מכרינו במערכות התקשורת השונות. אנו מכירים את כולם בכל מקום, ונמצאים באופן עקבי בקשרי עבודה וחברות טובים עם אנשי התקשורת. אנו מבקשים כי ישימו לב, יתקנו, יאזנו, ישמעו את הקול שלנו, את הצד של ישראל. משתמשים במידע הרב שיש לנו כדי להעמיד דברים על דיוקם בכל מקום שאפשר וחושפים את השגיאות ולא אחת גם את השקרים של הצד השני בדרך הכי אפקטיבית שאנו מוצאים. אנחנו לא מוותרים לרגע, מתעקשים ומסבירים, לפעמים בטוב ולפעמים ברע. לפעמים אנחנו מזכירים את ההיסטוריה העגומה של העם היהודי ואת ההכרח להיזהר מסכנת הישנותה ולמדוד בקפידה מילים קשות והפצת מידע שעלול להיווכח ככוזב.
לא תמיד זה מצליח, לעיתים קרובות זה לא. זה מתיש ומעיק, בעיקר כי אנחנו יודעים שהצדק איתנו ושהצד השני פשוט לא רוצה לקבל או להבין. אנחנו מסבירים ומסבירים וכשצריך - מסבירים שוב. אנחנו גם מציפים את הרשתות במידע. אנחנו מבינים את הכוח של הרשתות החברתיות, המאפשרות ליצור תקשורת בלתי מתווכת עם האזרחים. אנו מתראיינים לרשתות המקומיות וסופגים מפלי שנאה, על כך יעידו גם ההאשטגים השונים בטוויטר, המיועדים רק לנו ועל שמנו בליווי מילות ברכה כ"רוצח" "אוכל ילדים" ועוד, כיד הדמיון הטובה.
אז למה אנחנו עושים את כל זה?
כי הדיפלומטים של שירות החוץ פועלים לקידום האינטרסים של מדינת ישראל בכל המדינות בהן יש לנו נציגויות.
כי טורקיה היא ממש לא רק מדינת ה"הכל כלול".
טורקיה היא חברת נאט"ו השניה בגודלה, היא הקול הרם והתקיף (נגדנו) בחזיתות העולמיות כמו האו"ם ובועדות בינלאומיות שונות. טורקיה היא לא רק ראש הממשלה שלה ותומכיו הפוליטיים, אלא גם יותר מחצי עם המקיים קשרי מסחר, אקדמיה ותרבות פעילים וענפים עם מדינת ישראל. קשרים שטופחו ביתר שאת ובהשקעה עצומה שנים רבות.
כי אין סיכוי שישראל תתקפל מול תוקפיה. ישראל תמשיך להיאבק על דעת הקהל הבינלאומית, ישראל תמשיך להתעקש ולהציג בפני העולם את הצדק וההכרח להילחם נגד הטרור. את כל אלו ועוד, ישראל עושה באמצעות דיפלומטיה מקצועית, דוברות, והסברה.
כי אם אפילו אחד מתומכינו כאן (תאמינו או לא, יש כאלה לא מעט) צריך את הגיבוי והאינפורמציה שלנו, אנחנו נהיה פה לתת אותה ולהשמיע את הקול של ישראל, גם בתקופה קשה כמו זו, גם בקרב חפירות.
ובעיקר, מפני שתמיד יש מחר, ועוד יגיע היום שאחרי. הדיפלומטיה הישראלית איננה מונעת מתוך דחפים ורגשות, וגם לא מעצבים, עד כמה שקשה לפעמים להתאפק, עד כמה שעולה הצורך להתמודד עם אמירות קשות ומקוממות. הדיפלומטיה מחייבת אותנו להסתכל קדימה, אל עבר היום שאחרי, ולפעול מהראש. לטובת האינטרסים של מדינת ישראל, ששלחה אותנו לחזית העולמית.
אוהד אבידן קינר הוא סגן הקונסול הכללי ודובר שגרירות ישראל באיסטנבול