דרור גלוברמן, כתב טכנולוגיה ותרבות, חדשות 2 (צילום: חדשות 2)
איך מצאתי את הכתובת של ראש המוסד. דרור גלוברמן | צילום: חדשות 2

הפנטגון נפרץ. המחשבים של יצרניות הנשק הגדולות בארה"ב נפרצו ומידע סודי נלקח מהם. האקרים מסין חדרו גם למחשבי הבנקים הגדולים בעולם. מרשם האוכלוסין הבריטי נגנב. וכל זה קרה רק בשנת 2011, ומדובר רק בחלק מזערי של הפריצות שהתגלה ונחשף לציבור. דמיינו מה עוד לא נחשף. הדמיון שלכם לא יכול ללכת מספיק רחוק.

וזה גם לא התחיל היום. אחת הידיעות הראשונות שפרסמתי, לפני יותר מעשר שנים, עסקה בפרטי מרשם האוכלוסין הישראלי שמסתובבים חופשי ברשת. הבאתי דיסק צרוב למערכת, והראיתי לרכז הכתבים ההמום איך אני דולה בחיפוש קליל את מספר הזהות וכתובתו הפרטית של ראש המוסד (אז אפילו שמו היה אסור בפרסום). עשינו עוד ככה וככה הצלבות ופרסמנו ידיעה גדולה. רכז הכתבים המבוהל מעוצמת המידע נעל את הדיסק באיזו כספת.

נשק יום הדין

מאז נפרצו ונפוצו שוב ושוב גרסות ההמשך של מאגר המידע. וכן, ב-2007 הייתה עוד פריצה למאגר מרשם התושבים – הפריצה שעכשיו מתגאים בפענוחה. מה שאולי חד פעמי כאן זה הפענוח, כי פריצות ודליפות היו כל הזמן. עוד דבר שלא השתנה זו המוטיבציה הבלתי ניתנת לריסון של גופי השלטון, בניצוחו של ח"כ מאיר שטרית, לאסוף עלינו מידע עוד יותר עמוק, חודרני ואיכותי. חברי הכנסת מאוהבים בזה – בהעמקת האחיזה של אצבעותיהם החודרניות בחיינו. וכשמדובר באצבעות, המאגר הביומטרי, שבקרוב יחלו בהקמתו, הוא נשק יום הדין של המאגרים הדיגיטליים.

שלא יהיה לכם ספק בזה - במוקדם או במאוחר גם הנשק הזה הולך ליפול בידי האקרים. ומה יקרה אז, אתם שואלים? דמיינו מצב שבו גורמים פליליים משיגים גישה למאגר טביעות האצבעות של אזרחים תמימים, ומפזרים את הנתונים האלה בזירות פשע. תתארו לכם מצב שבו כל גורם עוין יוכל לזהות את חיילי צה"ל כשהם בחו"ל על סמך טביעות אצבעות, דגימת רשתית או סתם צילום תווי פנים. ואם זה לא מספיק, הרי שכבר היום ברור שכמעט כל רשויות החוק במדינה מתכוונות להשתמש במאגר לצרכי אכיפה וחקירה.

גם כאן, אין גבול לדמיון באשר לדרכים המפחידות שבהן יהיה אפשר לנצל את המאגר הזה בעתיד. הכוח של מאגר ביומטרי כל כך חזק, משום שבניגוד למאגר הקיים, כל פריט מידע בו קשור בקשר בלתי ניתן לניתוק לאזרח שממנו הוא הושג. שם וכתובת אפשר להחליף, אצבע לא. בבריטניה ובגרמניה הבינו את זה, ולכן מנפיקים שם דרכונים עם אמצעי זיהוי ביומטריים – אבל משמידים את הנתונים ונמנעים במכוון מאיסוף המידע הזה.

כי ההגנות הכבדות ביותר נופלות. כי מוסדות השלטון, הביטחון, הצבא והפיננסים של מעצמות העל העולמיות נפרצים ונגנבים השכם והערב. אפילו שמענו שמישהו הצליח לחדור לתוך הצנטריפוגות הגרעיניות של האיראנים, למרות שהן בטח לא היו מחוברות לאינטרנט.

מה גורם לנבחרינו להאמין שגורמים פליליים או עוינים לא ישיגו את המאגר הביומטרי? ויותר מזה – מה גורם להם להתעלם מעצות טובות של מומחי אבטחת המידע הטובים בעולם (שבמקרה מחזיקים בתעודת זהות כחולה)? רק יהירות. תראו כמה רחוק מוכנה ללכת האגודה לזכויות האזרח, שקוראת לנו לסרב להכניס את פרטינו למאגר (ובמשתמע להפר את החוק). אם באמת רוצים להפנים את הלקחים של פרשת "אגרון 2006", צריך להבין שיש מאגרים שעדיף פשוט לא להקים.

אתם סומכים על המאגר הביומטרי? מחכים לכם בתגובות

>> מה כל כך מסוכן במאגר הביומטרי?
>> קורבן אופנה? חולצת גלעד שליט הפכה ללהיט בעזה

דרור גלוברמן מגיש את התכנית "אנשים", ימי רביעי וחמישי ב-18:50