אמיר השכל הוא הישראלי המכוער בהתגלמותו. תושב יבנה, ממושקף ומקריח, בן 66, שהרהיב עוז בנפשו להפוך לאייקון מחאה. מילא שהוא בחר להיעצר ולבלות לילה בתא מעצר, שיבושם לו, אבל ברוב חוצפתו הוא עוד מעז להחזיק בביוגרפיה של תת אלוף, טייס וחוקר שואה? יש גבול לכל תעלול.

כמי שפספס את זירת ההתרחשויות הלוהטת בבלפור לטובת שבת קודש במחיצת המשפחה, זה הרושם שהותיר בי הפיד עם גלילתו בצאת הכוכבים. כי בימים של שחיתות ונהנתנות שלטונית, נפילה לתהום כלכלית ושבר דמוקרטי - עד שסוף סוף הצליחה תנועת מחאה לגעת בנקודה רגישה ולהצית אש בלבבות ובדלקנים – לכולם חשוב לשפוך מים קרים על נפש ערנית.

עכשיו נזכרתם לצאת לרחובות? צעקו המצקצקים. הידעתם שפלסטינים כלל לא נשפטים? ולמה לא שמענו אתכם כשירו בסלומון טקה? וכשעוצרים חרדים במאה שערים אתם בכלל מחלקים סוכריות! כולכם חבורת צבועים מנותקת.

למען האמת, כולם צודקים. האלימות המשטרתית בישראל לא פוסחת על אף מגזר או תת מגזר. כל מיעוט זוכה לאלימות ייעודית, משאבים מיוחדים מוקצים לדיכוי כל זעקה וכל קול המשווע לצדק. כל האזרחים הצייתנים דומים זה לזה, כל מגזר מקופח – אומלל בדרכו שלו.

זיסי, ילדה בת 9, נשרפה בראשה מרימון עת הלכה עם משפחתה במאה שערים; איימן עודה, יו"ר המפלגה השלישית בגודלה, נפגע בראשו עת הגיע לזירת אסון באום אל חיראן; יוצאי אתיופיה נעצרים רנדומלית, סתם כך כי ישיבה עם חברים בגינה השכונתית הופכת אותם לחשודים; איאד אלחאלק, צעיר אוטיסט, נורה למוות כשהוא מבוהל ומקופל בחדר אשפה; צלם העיתונות תומר אפלבאום חוטף ברכייה ואגרוף כשהמצלמה שהחזיק לא הרוותה נחת שוטרים בזירת הפגנה תל אביבית.

הפרזנטור פחות חשוב מהמוצר

אור הזרקורים לא מכוון במידה שווה. אמיר השכל זכה למה שלא זכה יענקי רוזנברג, צעיר מוגבל שעד היום סוחב צלקות פיזיות ונפשיות מאלות שוטרים. אם יאיר לפיד יספוג חפץ כהה בראשו, הוא ייהנה מזמן מסך שאיימן עודה לא יקבל גם יספוג מכות בכל גופו.

אנחנו יכולים להשתמש בחוסר השוויון כדי להעמיק את העוול, לשסות מיעוט במיעוט ולחבוט בחזקים מבין החלשים. זה כמובן ישרת את המכים. משטרת ישראל תוכל להתמודד מול כל חזית בנפרד. הכה, מסמס והמשך לקליינט הבא. אך אם באמת אנחנו חפצים בשינוי, בואו נתעל את הפערים, הכעסים והעוולות לכדי זעקה אחת. עדיף לנו לספוג פגיעה באגו וביצר הטהרנות, מאשר לספוג את הירייה הבאה.

חרדים וחילונים, יהודים וערבים, אתיופים ואמיר השכלים - המאבק נגד אלימות משטרתית הוא של כולנו. הפרזנטור פחות חשוב מהמוצר.

היום, יום רביעי, עולה על שולחן הכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת העלייה במקרי אלימות משטרתית. נכון, היוזמת היא תמר זנדברג, חברת מרצ, אבל חברי וחברות הכנסת מכל סיעות הבית, אם נותר בכם גרם של תחושת שליחות, של חיבור למקום ממנו הגעתם ושל מחויבות לאזרח הקטן, בבקשה, הרימו יד בעד. בחרו לכם פוזיציה נוחה, נפנפו במיעוט המועדף אליכם, קחו לכם מקופח קרוב ללבכם והצטרפו לתיקון הגדול.