האוצר מבקש להעלות את תשלום האגרה בשנתיים הקרובות
יש תמורה? | צילום: חדשות 2, עיבוד תמונה
"היי, מישהו שומע אותי?" כתב חמי רודנר ושרה להקת "איפה הילד" בשנות התשעים, ומאז ועד היום רבים בציבור משתאים למול המערכת הפוליטית ומזמזמים לעצמם בכעס מתגבר – הי, מישהו שומע אותנו? נושאים רבים כל כך זוכים לתמיכה עממית רחבה, אבל ממשלות קמות, נופלות ומתחלפות, וההסכמה הציבורית לא הופכת למציאות. לעתים נדמה כאילו נבחרי הציבור פועלים בנפרד משולחיהם ובעוד אנחנו שומעים את הבטחותיהם מכל עבר, התקשורת נותרת חד-צדדית.

דוגמה מובהקת לנושא, שההסכמה עליו מוחלטת וחוצה מגזרים, היא הדרישה לביטול גביית אגרת רשות השידור. רוב מוחלט של הציבור הישראלי תומך בביטול גביית האגרה. כאשר מסכימים על חשיבותו של שידור ציבורי עצמאי ואיכותי, אזי גם בקרב חברי הכנסת, הן בכנסת הקודמת והן בכנסת החדשה, ישנו רוב מוצק התומך בביטול אגרת הטלוויזיה. אין אפילו צורך לחזור שוב על הטיעונים כנגד אותו מס ארכאי, מיותר ובזבזני, שכן אין מי שקם להגן עליו יותר.

בשנה החולפת התארגנו למאבק ציבורי מסודר בקריאה לביטול האגרה מתוך רצון להשיב את התקווה לישראלים ולהוכיח לציבור, כי פעילות אזרחית עיקשת יכולה לשפר את מציאות החיים. מה שהתחיל בכמה פסקאות בבלוג, התפתח במהירות לעשרות אלפי שיתופים בפייסבוק ובסופו של תהליך – להתאגדות אזרחית בהובלת תנועת עוּרו. הנחנו שאם נשמיע את קולו של הרוב בצורה ברורה וחזקה, גם חברי הכנסת יהיו קשובים ונכונים לפעולה.

עם כניסתו של השר גלעד ארדן למשרד התקשורת, מצאנו הזדמנות נדירה לתמוך בשר ולעודד אותו לפעולה. תקוותנו הייתה כי במסגרת הכוונות הטובות לפוליטיקה חדשה, תתאפשר תקשורת דו-כיוונית והפעם יתורגם רצון העם גם לפעולה בשטח. ובאמת, עד מהרה נעתרו חברי כנסת ואפילו השר עצמו להיפגש, להקשיב ולשקול בחיוב את הרעיון לביטול אגרת הטלוויזיה כפי שהיא נגבית היום מהציבור.

הפוליטיקה החדשה פותחת חלון

למול הסיכוי לשינוי, קמים בעלי אינטרסים לשימור המצב הקיים ומנסים לבלום את המהלך.  השבוע פורסם כי השר שוקל לסגור את רשות השידור במתכונתה הנוכחית ולבצע רפורמה מרחיקת לכת בשידור הציבורי. אין לטעות, המאבק לביטול האגרה צריך להתקיים ללא קשר לרפורמות רחבות, אשר יישומן ייקח שנים רבות. אנו לא ניתן לפוליטיקה ישנה למרוח אותנו שוב שנים בדיונים על רפורמות ברשות.

אנו קוראים לשר ארדן לא לאבד את המיקוד – הבעיה הבוערת ביותר אשר יש לה פתרון קל ומהיר נמצאת באגף הגבייה של רשות השידור. לא במקרה הצענו לשר לבקש תחילה את הנתונים המלאים, אשר משום מה מוסתרים מעיני הציבור. מדובר בגוף מסואב, חממה למינויי מקורבים, המתעמר בציבור, נכשל במשימתו, ומבזבז עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. לו רק, בתור צעד ראשון, יסגור השר את אגף הגביה ואפילו ימשיך בגביית האגרה באמצעות רשות המיסים או גוף קיים אחר, כבר יחסוך לציבור סכומי עתק והרבה עגמת נפש. בהמשך, יוכל גם למצוא מקור מימון חלופי לרשות השידור, תוך כדי ייעולה ושיפור איכות השידורים – אך כל זאת רק אחרי ובלי קשר לביטול האגרה.

הי, מישהו שומע אותי? אני מקווה מאוד. הציבור הישראלי מאס באגרת הטלוויזיה הבזבזנית, המאבק הציבורי הבשיל, הפוליטיקה החדשה פותחת חלון הזדמנויות לתקשורת דו-כיוונית, ושר התקשורת החדש יכול לפעול לטובת הציבור ולזכות בברכתו כאשר יבטל את האגרה.

תומר טרבס הוא ממייסדי עוּרו – התנועה האזרחית החדשה