ירון גת
"חולים מתים וימותו כתוצאה ממחדלים ומעשים רשלניים של רופאים עייפים ומותשים". עו"ד ירון גת | צילום: תומר אקסטרמן

אחת הסיבות המרכזיות לשביתת הרופאים היא עומס העבודה העצום והבלתי סביר המוטל על כתפי הרופאים בבתי החולים, ובמיוחד הרופאים המתמחים, עקב מחסור חמור בכוח אדם. מהנתונים, שאינם שנויים במחלוקת בקרב איש, מצטיירת תמונה קשה מאוד - רופאים הנדרשים לטפל בחולים בחדרי מיון ובמחלקות השונות, לעיתים כרופאים יחידים במחלקה, לאחר 16 ו-24 שעות רצופות ללא שינה ולעיתים אף יותר מכך. במצב דברים זה יש לומר את האמת באופן ברור וגלוי – חולים מתים וימותו כתוצאה ממחדלים ומעשים רשלניים של רופאים עייפים ומותשים, הקורסים תחת נטל עבודה בלתי הגיוני.

האחריות למציאת פתרון יסודי ומהותי למצב זה מוטלת על כתפי הממשלה. אם הממשלה לא תשכיל לקיים את אחריותה, הולך ומתקרב היום בו רופא שיועמד לדין פלילי בגין גרימת מוות ברשלנות של חולה יוכל לבקש את ביטול כתב האישום נגדו ואת זיכויו מטעמי "הגנה מן הצדק" או הגנת ה"צורך", ובתי המשפט עשויים לקבל טענות אלו. כך ייווצר מצב בו במדינת ישראל כל אחד מאיתנו ומקרובינו עשוי למות כתוצאה מרשלנות קשה, מבלי שאיש ייתן את הדין על כך! עיון בפרטי ההסכם המתגבש בין האוצר להסתדרות הרפואית מלמד כי סכנה זו לא עומדת לחלוף בקרוב.

דמיינו תרחיש "דמיוני" א' – אדם מגיע לחדר מיון במצב קשה והוא זקוק בדחיפות לתרופה מסוימת. לאחר תשאול המטופל, האחות הקולטת מציינת בגיליון הרפואי שהוא אלרגי לאותה תרופה, ולכן צריך לקבל תרופה חליפית. הרופא המטפל מגיע לטפל בחולה לאחר 20 שעות של עבודה רצופה ללא שינה, כאשר במקביל הוא נדרש לטפל בעוד חולים רבים, ביניהם חולים נוספים במצב קשה ומורכב. בשל מגבלות כוח האדם לרופא יש עשר דקות בלבד לטפל בחולה.
בדיוק כשהרופא עובר על הגיליון הרפואי של החולה, מתקבל בחדר המיון מקרה דחוף נוסף שהרופא נדרש להתפנות אליו מיידית. בשל שילוב של עייפות, עומס ולחץ, הרופא אינו מבחין ברגישות של החולה לתרופה ונותן לו לו את התרופה אליה הוא אלרגי. החולה נתקף התקף אלרגיה קשה, נכנס להלם אנפילקטי ונפטר.

דמיינו תרחיש "דמיוני" ב' – רופא מתמחה משמש כרופא תורן לילה יחיד במחלקה פנימית. במחלקה מאושפזים כשלושים חולים עליהם אחראי הרופא בו זמנית. אחד החולים במחלקה נזקק להחייאה באופן מיידי והרופא ניגש אליו ומטפל בו. לפתע חולה נוסף מתמוטט וזקוק להחייאה. הרופא לא מתפנה לטפל בחולה זה והחולה נפטר.

למרבה הצער, במציאות הנוכחית, תרחישים "דמיוניים" אלו כלל אינם דמיוניים, והם יכולים להתרחש בכל רגע נתון. עובדה זו ידועה למערכת ולממשלה. היא לא יכולה שלא להיות ידועה, שכן כל מי שעיניו בראשו מבין זאת. על כן, האחריות למציאת פתרון יסודי ומהותי של מצב זה מוטלת על כתפי הממשלה.

הרופא יוצא זכאי

שאיני השכר - הרופאים עם 33 אלף שקל בחודש
ההסכם עם הרופאים לא עוזר, אם הם עדיין עובדים 26 שעות רצופות | צילום: AP

כל תרחיש "דמיוני" שכזה ודומיו יכולים להניב חקירה פלילית וכתב אישום חמור בגין גרימת מוות ברשלנות כנגד הרופא המטפל. אבל אם הממשלה תמשיך להעמיד את הרופאים במצבים בלתי אפשריים כאלו, הולך ומתקרב היום בו רופא שיועמד לדין פלילי בגין גרימת מוות ברשלנות של חולה יוכל לבקש את ביטול כתב האישום ואת זיכויו מטעמי "הגנה מן הצדק" או הגנת ה"צורך". סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי ניתן לבקש ביטולו של כתב אישום באם "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

במצב בו חרף ההתראות, האזהרות, המחאות והשביתות, ועל אף שברור לממשלה כי מקרי מוות כאלו יתרחשו בהכרח, הממשלה נמנעת מלספק פתרון ממשי למצב משיקולים כלכליים, יוכל רופא העומד לדין לבקש מבית המשפט לבטל את כתב האישום נגדו מן הטעם שהגשת כתב האישום עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומהווה התנהגות שערורייתית מצד הרשות המבצעת, שאחראית להעמדתו בפני מצב בלתי אפשרי זה, ובו זמנית גם מבקשת לתבוע אותו בגין רשלנות.

בנוסף, במקרים כמו תרחיש ב' הנ"ל, ניתן יהיה לבקש גם זיכוי בגין הגנת ה"צורך", לפי סעיף 34יא לחוק העונשין, שכן ניתן יהיה לטעון שמות החולה השני נגרם מכיוון שהרופא נדרש להציל באופן מיידי את חייו של החולה הראשון ובשל כך לא יכול היה לטפל בחולה השני. במציאות הנוכחית וללא לקיחת אחריות מצד הממשלה ומציאת פתרון ממשי למצב, בתי המשפט עשויים בהחלט לקבל טענות כאלו, לבטל כתבי אישום ולזכות נאשמים.

חולים מתים, אף אחד לא נותן את הדין

כך נמצא עצמנו במדינה בה חולים מתים מוות בלתי מחויב המציאות כתוצאה מרשלנות קשה, מבלי שאיש אחראי לכך ונותן את הדין על כך! ברור לכל כי האחריות לפתרון המצב רובצת על כתפי הממשלה ומשרד האוצר במיוחד. המצב מחייב שינוי יסודי ומהותי בשני תחומים בסיסיים: ראשית, יצירת מצב בו בכל רגע נתון נמצאים מספיק רופאים בכל מחלקה כדי לתת מענה רפואי ראוי לכל החולים; שנית, מניעת מצבים בו רופא מטפל בחולה לאחר למעלה מ-12 שעות ללא מנוחה של ממש.

מעיון בפרטי ההסכם המתגבש בין האוצר להסתדרות הרפואית (כפי שפורסם בתקשורת), עולה כי ההסכם אינו מספק את אותו שינוי יסודי ומהותי מיוחל. הוספת 1,000 תקנים היא צעד חיובי ונכון, אולם בהינתן שהמערכת נמצאת בתת-תקינה חמורה ומצטברת מזה שנים, תוספת זו רק מצמצמת את הפערים אך לא מביאה למצב הבסיסי הנורמלי המקובל בעולם המערבי. יתרה מכך, עדיין לא ברור מה יהיו מקורות המימון של תקנים אלו ומאין יגיעו רופאים שיאיישו תקנים אלו, כך שייקח זמן רב עד שתקנים אלו יאוישו בפועל.

כמו כן, על פי ההסכם, משך התורנויות לא קוצר והוא נותר עומד על 26 שעות (!). במצב בו רופא נדרש לטפל בחולה במצב קשה לאחר 26 שעות ללא שינה, טעויות קריטיות ומסכנות חיים ימשיכו להתרחש, וחולים ימשיכו למות ללא הצדקה. אולי, ביום הדמיוני בו יוגש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות כנגד גורמי האוצר והממשל שמתרשלים בתפקידם ומועלים באחריותם למציאת פתרון יסודי ומהותי לבעיה, אולי אז משהו ישתנה.

עורך דין ירון גת הנו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין "גת ושות', עורכי דין", המתמחה בעבירות צווארון לבן ועבירות רשלנות מקצועית ורפואית

>> גם רופאי המשפחה במשבר: איך אפשר לבדוק מטופל בחמש דקות?
>> "ויתרתי על תרופות בשביל לפרנס את בני"