זה כבר כמה חודשים שממשלת ישראל מסבירה ומתחננת מאיתנו, האזרחים הקטנים, למלא אחר 2 הוראות: עטיית מסכה ביציאה מהבית ושמירה על שני מטר אחד מהשני. אני מודה שהבקשה השנייה קצת יותר קשה, תלוי ברמת הצפיפות בעיר שבה אתם מתגוררים, אבל החלק הראשון? קלי קלות.
במדינה כמו ישראל, שקיבלה לא מעט מחמאות ברחבי העולם על התמודדותה עם הגל הראשון ונראה שאזרחיה באמת הבינו את גודל האחריות שניתנה בידיהם, הייתם מצפים שהחודשים האחרונים יעברו חלק. אבל לא, למה שנשמור על ההנחיות (הפשוטות מאוד) אם אפשר להאשים את הממשלה? זה תמיד הכי קל לזרוק את האחריות על מישהו אחר - במיוחד אם מדובר בפוליטיקאים.
כי הממשלה היא זו שערכה מסיבות סלבס בסטולרו והדביקה חצי ביצה. כי הממשלה היא זו ששכרה לטיטי איינאו את הדירה במידטאון תל אביב, בשביל שתערוך את מסיבת יום ההולדת שלה ותדביק את החצי השני. איינאו טענה כי היא חגגה ממש לפי ההנחיות, אבל ראינו את התמונות - כולל הנשיקה הטיפתית עם שני גולדשטיין - ולא זכור לנו שחיבוקים וצרחות ללא מסכה כלולים בהנחיות. הממשלה היא גם זו שערכה את בר המצווה של אחיה של בת זוגו של עומר אדם, והזמינה אותו להופיע.
גם אתם, האזרחים "הרגילים", שלא תחשבו שאתם יותר טובים ממיטב בנינו, הסלבס. כמה פעמים ירדתם לקיוסק, הייתם במעלית בשביל להוריד את הזבל, יצאתם לטיול עם הכלב או קפצתם לחבר שגר קרוב עם המסכה על הסנטר?
או אפילו יותר גרוע, אמרתם לעצמכם "פעם אחת, מה כבר יקרה?". אבל זו לא הייתה פעם אחת, נכון? זו עובדה, אחרת לא היינו מגיעים למצב שסגר שוב על הפרק ולאף אחד מאיתנו אין פסלון חסינות. אבל זה בסדר, תמשיכו להאשים את הממשלה.
בימים האחרונים, צפים כמה סרטונים בודדים מתוך עשרות (אם לא מאות) אלפי היתקלויות של שוטרים ואזרחים שנגמרות בצורה רגועה מאוד. אז קודם כל אבהיר: אני מתנגד לאלימות מכל סוג שהיא. עכשיו, אחרי שזה נאמר, אוסיף שבזמן שהשוטרים מסכנים את עצמם ובעיקר את משפחתם בהדבקה בנגיף, יש כאלו שקוראים ברשת "לעשות פה לשוטרים בדיוק מה שעושים בארה"ב" ושכמות התלונות והשטנה כלפיהם שוברת שיאים. ולחשוב שכל הבלגן היה יכול להיחסך אם רק אנשים היו שמים מסיכה ולא מחליטים להתחכם עם השוטרים.
זה נכון, הממשלה יכלה לפעול בצורה טובה יותר. תמיד אפשר לפעול בצורה טובה יותר, אבל כל זה לא משנה אם האזרחים לא עושים את המוטל עליהם. מה שבעיקר מרתיח, זה לראות את מספר החולים קשה עולה ולצד זה אנשים, שמבינים שהמגבלות בדרך, ואומרים "מה אתם רוצים? לא אמרו שאסור", כאילו שאחריות אישית לא קיימת. האירוניה מכה שוב כשאותם אנשים מתלוננים על בסיס יומי על התערבות הממשלה בחייהם, אבל כעת הם מצפים שיגידו להם מה לעשות בכל צעד וצעד. מצד אחד נתניהו וממשלתו חטפו את המדינה, ומצד שני מפללים למוצא פיו. אפשר להגדיל ראש ולא להיצמד לאנשים בסופר גם בלי שביבי יזכיר לכם לעשות את זה.
בסופו של דבר, לא נתניהו, לא אדלשטיין ולא אוחנה נמצאים איתכם ביום-יום כשאתם מפרים את ההנחיות. הם גם לא איתכם כשאתם נכנסים לחנויות ללא מסכה למרות שבעל החנות מבקש מכם (אגב, מסכה שאתם הולכים איתה כבר שלושה חודשים ברצף לא מגנה עליכם מכלום), הם לא איתכם כשאתם חוגגים צפופים במסיבות הדבקה ויורקים (כן, גם בלי לשים לב) אחד על השני.
זה היה עוד נחשב לסביר כשרק יצאנו מהסגר ואנשים הרגישו שהם ישתגעו אם הם לא יפרקו את האנרגיות שצברו, גם כותב שורות אלו חטא בזה. אבל הגענו לשלב שזה כבר לא מצחיק - צריך לדעת מתי לקחת אחריות אישית, מתי להיות אזרח טוב. אתם לא תצאו פראיירים חלילה אם תדאגו למשפחה שלכם, שחלקה נמצאת בקבוצת סיכון או לחבר שלכם שבדיוק פתח עסק ונכנס למסלול העצמאים. אל תהיו חסרי אחריות, מה כבר ביקשו מכם? לשים מסכה.