לפני 30 שנה התגייסתי. בחורה דתיה בצבא. למרות ששֵׁירַתִּי במסגרת ייעודית לבנות דתיות, כבר אז שמעתי אזהרות על שמד רוחני ואמוני והחשוב מכל – שמד מיני. התרו בנו כי מגייסים בנות לצרכי מין ואבוי לשמנו הטוב, לתומתנו ולאמונתנו. השנים חולפות וכבר יש בינינו סבתות-רבתות שהיו חיילות, והאזהרות נמשכות.
עם העלייה הדרמטית במספר הבנות הדתיות המתגייסות והשירות המשותף עולה רף הזעקה הרבנית. עתה קורא הרב שלמה אבינר שלא להתגייס במידה והשירות הוא מעורב. הרב מדבר על קלקולים – מונח שקיים בשיח המגזרי על שירות בנות כבר למעלה מ-30 שנה. הרב שמואל אליהו מודאג מהטרדות מיניות בצבא, כאילו העולם בחוץ חף מהטרדות מיניות. הלוואי שבכל מסגרת אזרחית והתנדבותית היה היחס כלפי הטרדות כה ברור ובלתי מתפשר כפי שהוא בצבא. יש מה לשפר, בוודאי, אך מחלת ההטרדות אינה נחלתו הבלעדית של הצבא. הן בכל מקום. תמיד.
השנים עוברות, כאמור, ונשים שהיו חיילות מקימות משפחות מכל גווני הקשת הדתית. כך שבמבחן התוצאה, השירות הצבאי לא פגע בחינוך הדתי. להפך: החינוך הדתי הרוויח ביכולת להתמודד, לברר זהות ואמונה, לבחור את דרכך ולהיות חלק ממשי מהחברה הישראלית. הסיסמה "והעיקר לא לפחד כלל" הוכיחה את עצמה בכל הנוגע לחיילות, ואולי הגיע העת שתוכיח את עצמה גם ביחסם של מחנכים ומחנכות דתיים לתלמידות המוכיחות שוב ושוב שרובן בעלות עמוד שדרה רוחני מרשים. הגיע העת שגם המחנכים לא יפחדו כל כך. אחרי הכל, גדודים של חיילות דתיות עומדים מאחוריהם.
אך לא רק במבחן התוצאה מדובר בזעקת שווא, אלא גם באופן בו מצטייר צה"ל כמי שאטום לרחשי הלב הדתיים. חייל המבקש שירות נפרד מגדרית יופנה למסלול הכשרה ושירות נפרד. זאת ועוד - כל חייל יישאל עם גיוסו האם הוא מוכן לשירות מעורב. כך שתנוח דעתם של הזועקים – הצבא דואג לחיילים הדתיים, שבוחרים את אופי השירות שלהם בעצמם.
זעקה נוספת שנשמעת היא זעקת הגדרת הזהות. ח"כ בצלאל סמוטריץ' חרד מערבוב התפקידים בין נשים לגברים, כאילו בבריאת האיש והאישה נצטווה האיש ללחום, והאישה - לסרוג לו כובע גרב. מבט חטוף בהיסטוריה האנושית יכול לגלות לח"כ כי תפקידים מגדריים השתנו עוד לפני הולדת הפמיניזם, וכי עם מיפוי הגנום האנושי לא נמצא גֵּן טייס או גֵּן רוקמת אצל גברים ונשים. נזכיר כי בימיה הראשונים של המדינה התנגדו רבנים להשתתפות נשים בבחירות, והנה, נשים שותפות בבחירות ועדיין יש נשים וגברים בעולם, והעולם עדיין עומד על תילו.
נשים גם משרתות בצבא והן סיבה לעידוד ולגאווה. אני מקווה שנזכה כולנו לראות את מעלת חברותינו החיילות, בכל מקום שהן שם.
הכותבת היא חברת פורום הנשים הדתיות "קולך" ועוסקת בחינוך יהודי ובאמנות