הכרתי את דפני ליף לפני חודש וחצי, יום חמישי, ערב ה-14 ביולי 2011. הגעתי לאירוע שהיא פתחה בפייסבוק שבוע קודם לכן בעניין מחירי הדיור בתל אביב. זוכרים את זה? כולה איוונט בפייסבוק, כמו מיליון אחרים ביום שעוברים מול העיניים.
אבל באותו ערב האדמה התחילה לרעוד. דפני, אני וכמה אחרים שהזדמנו אז לרוטשילד, נשאבנו לתוך הטלטלה החברתית העמוקה ביותר שידעה ישראל ב-63 שנות קיומה. לא ידענו את זה אז, אבל זה היה הערב שבו הכרזנו על שבירת כללי המשחק הישנים ועל החלתם של כללי משחק חדשים. זה היה הערב שבו החלה הכרזת העצמאות של הדור החדש.
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
כללי המשחק החדשים מכתיבים תפיסה לפיה ישראל יכולה להיות מקום שפוי. מדינה שבה השאלה אם עשית צבא או מה עשית בצבא היא לא רלוונטית. מדינה שבה האזרח הוא הריבון והממשלה היא הזרוע הביצועית של העם. כללי המשחק החדשים שואפים ליצור תודעה אזרחית ישראלית. צברית. תודעה שמבינה את הכח האדיר של שיתוף פעולה חוצה מגזרים, לעומת הסכסכנות והפלגנות שמעודדים נבחרי הציבור, אלה המשסים את הציבור הישראלי זה בזה ומשיגים שלטון באמצעות הפרד ומשול. כללי המשחק החדשים, הדיבור החדש, מערער על כל תפיסות היסוד של התודעה המקובלת, תודעת המהגרים הקורבנית, הגלותית, זו שהורינו ילדו אותנו לתוכה.
תודעה אזרחית חדשה
בתוך ההקשר הזה, המציאות בשבועות שעברו מאז הוקם האוהל הראשון ברוטשילד מזמנת דוגמאות מרתקות להמחשת כללי המשחק החדשים. העובדה שכמה צעירים מרוטשילד חוללו כאן מהפכה אזרחית היא הביטוי המובהק של ישראל החדשה. נשים צעירות שעומדות בראש המאבק הזה הן ביטוי נוסף. סדר יום אזרחי, כלכלי-חברתי, על חשבון סדר יום בטחוני, צבאי, עמוס במאבקי אגו חולניים של גנרלים ושרי ממשלה זו עוד דוגמה. הפגנה שקטה של עשרת אלפים אזרחים למען צדק חברתי בסוף שבוע שבו נרצחו ישראלים בפיגוע – זה ביטוי נוסף. התודעה האזרחית החדשה אומרת שלא רק שמותר להפגין בסוף שבוע כזה, זה הדבר ההגיוני ביותר לעשות.
בתוך ההקשר הזה, גם התקשורת צריכה לקבל על הראש ולפתוח את העיניים אל מול המציאות החדשה. תקשורת צהובה, צינית, מזלזלת, שדרנים ועיתונאים בעלי מוטיבציה לפגוע ולהשפיל – כל אלה הם סוכני הדיבור הישן. התפיסה לפיה דפני ליף נטשה את המסך באמצע הראיון המדובר בלילה כלכלי, יוצאת מנקודת הנחה לפיה המראיין הוא זה שמכריז על תום הראיון. כאילו זה מובן מאליו שהתקשורת היא שמכתיבה את כללי השיחה, את גבולות המותר והאסור, את הסגנון ואת הזמן. אבל כללי המשחק החדשים אומרים: לך תחפש, שרון גל, אתה וכל שאר דברני הטלוויזיה ולהגני הרדיו. המרואיינים הם אלה שמחליטים מתי לנתק לכם בפרצוף.
אסף לוי הוא עיתונאי ומראשוני המוחים ברוטשילד