ייתכן שרעידת האדמה שהתרחשה עלינו – או מתחתינו ליתר דיוק – היום, היא רק האפטר שוק של מה שקרה אתמול בהפגנת המחאה. והנה עוד כמה מחשבות אקראיות בעקבות אתמול.
בבית של ביבי
מה קרה בבית משפחת נתניהו במוצאי שבת (באחד משלושת בתי נתניהו, כלומר)? האם ביבי ישב מול המסך וחש תסכול עז? אני מדבר כמובן על העובדה שביטלו לו פרק של "רמזור" בגלל ההפגנה. הוא ודאי מזהה בסדרה לא מעט פכים מחייו שלו - גם ביבי, כמו מירי, מנסה לחיות את חייו בלי שהאישה תעיק עליו יותר מדי, תטיל עליו מטלות ותרד לחייו. חבר אחד שלו - אלי "איצקו" ישי - כנוע לסמכות עליונה שלה הוא מציית בעיניים עצומות וללא שיקול דעת עצמאי. וחבר אחר שלו – איווט "חפר" ליברמן – רואה רק את התועלת העצמית שלו ומחפש לדפוק כל מה שמסביב (הנה, רק עכשיו למדנו שבזמן ההפגנה על מצוקת החיים פה, ליברמן תקע במסעדת יוקרה).
ובכלל – מי יוביל כעת את המבנה, בז'ה?
במלונת נתניהו
מה יגידו עכשיו כתבלבי החצר של ראש הממשלה, שטענו בשבוע שעבר שמספרי המפגינים נופחו מעבר לכל פרופורציה? איך יגיבו סריסיו מהליכוד, שהתעקשו כי מדובר במפגינים "בודדים" שנמנים על השמאל מעשן הנרגילות ואוכל הסושי (היי, איוב קרא. האם דאגת לדווח לאדונך שהעם בכלל דורש גזר גמדי?)? איזה ספין ימציאו, ואיך יתרצו את המצב כעת?
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
חיים בלה לה לנד
איפה הזמרים הים תיכוניים בהפגנות הענק האלה, שהקהל בהם שווה ערך לעשרות נוקיות וקיסריות במשותף? הייתם מצפים – בטח על רקע סערת מרגול – שבכירי הז'אנר יצאו מהמזגן ויגידו מילה, או ישירו שורה. למה שלמה ארצי, ריטה, יהודית רביץ, ברי סחרוף ואביב גפן – כן, ואייל גולן, קובי פרץ, משה פרץ ודודו אהרון – לא? הרי חלק לא מבוטל מקהל המפגינים נמנה על הקהל שמשלם ממיטב הכסף שאין לו כדי לראות הופעה של אחד מהם.
מבדיקה עם נציגיהם של הזמרים במסגרת תוכנית הרדיו שלי (ברדיו לב המדינה, לא התחנה הכי אשכנזית בעולם), התקבלו התגובות הבאות:
ממשרד יחסי ציבור של אייל גולן נמסר: "אייל תומך מלא של המחאה ויביע בדרכו את תמיכתו" (אנחנו כוססים ציפורניים בציפייה. למה הוא מחכה בדיוק – עוד מעט כבר חודש למחאה).
מהיח"צ של קובי פרץ סירבו להגיב.
מהיח"צ של משה פרץ נמסר כי ראשית הוא היה בחו"ל בסוף השבוע ושנית הוא לא הוזמן ע"י מארגני המחאה.
וגם מהיח"צ של דודו אהרון מסרו שהוא לא הוזמן וש"דודו תומך במחאה".
פנינו למארגני המחאה ולשאול הכצעקתה, אבל עד כתיבת שורות אלה הם עדיין לא ענו. ובכל מקרה אתם לא חייבים לחכות שיפנו אליכם כדי לפחות להביע את דעתכם. אלא אם כן אתם מפחדים ממשהו.
ריח המהפכה
הרבה אנשים דיברו תוך כדי ההפגנה ואחריה על כך ש"יש ריח של מהפכה באוויר". אומר זאת כך: כש-150-200 אלף איש נמצאים ברחובות, בצפיפות, בדוחק, בחום ובלחות, ריח המהפכה – אם להיות עדינים – הוא לא הריח היחיד באוויר. העם דורש דאודורנט חברתי!
אני הולך
כמו פטריות אחרי הגשם, צצו בהפגנה גם הסוחרים הממולחים שניסו לעשות הון זריז על חשבון הצועדים, ובהם מוכר הארטיקים. שאלתי כמה, ענה לי 2 ב-10. אמרתי: העם דורש 3 ב-9.