גליה היקרה, יקרה מאוד, שלום רב.
אמנם איננו מכירות ואף אין לי חשבון בבנק לאומי, אבל אני מרשה לעצמי לפנות אלייך מתוקף היותך דמות ציבורית בולטת, שנכנסת לביתי במשך שנים רבות על גבי התקשורת.
שמעתי אתמול שדירקטוריון הבנק הצביע להעניק לך 3.25 מיליון שקל כדי שלא תלכי לעבוד בבנק אחר במשך שנתיים. האמת, קצת נעלבתי בשמך. מה הם חושבים להם, הדירקטורים האלה, שתלכי ותמכרי לאיזה מתחרה את סודות הבנק שאותו עמלת לנהל במשך 20 שנה (17 מהן כמנכ"ל)? ממש עלוב. זה כמו שוחד – לשלם לך 140 אלף שקלים בחודש כדי שלא תבגדי בלאומי. מדהים שהם כל כך לא מעריכים את הערכים ורמת המוסר שלך.
יכול להיות שהם באמת מודאגים, ובצדק. איש לא ייקח ממך את הזינוק של יותר מ-17 מיליארד שקלים ברווח הנקי של לאומי מאז 2004, והם בטח לא רוצים שתספרי לאחרים איך עשית זאת. אמנם גם הבנקים האחרים לא קוטלים קנים, וגם הרווחים שלהם קפצו; אמנם לא מעט מההישגים האלה לא קשורים בך אלא בכלכלת המדינה שהתרחבה מאד בשנים אלה, בגידול האוכלוסייה ועמה מספר לקוחות הבנקים והעמלות; וברור גם שלא עשית זאת לבד אלא בזכות הרבה עובדים ומנהלים אחרים – ולא מעט מזל.
בואי נודה על האמת, רק בינינו: הרי לצד העלייה בגרף הרווחים, התרחשו תחת שרביטך מחדלים ניהוליים מרשימים. מילא המעילות, אבל זוכרת את פרשת מכירת תיק המניות של הרמטכ"ל דן חלוץ בסניף לב דיזנגוף? ואת הסתבכות הבנק עם רשות ניירות הערך בשיווק קרנות נאמנות? ומה עם ההשקעות בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים – זוכרת שעמדת להשקיע בבנק בגרוזיה? היה לך מזל, מה זה מזל, שהגרוזינים התחרטו.
אבל, כלשון הקלישאה – מי שלא עושה, לא טועה. בדבר אחד לא טעית. הצלחת לקבץ סביבך דירקטוריון נאמן. כולנו יודעים איך זה עובד: הדירקטורים אמנם מחויבים לפעול לטובת החברה ובעלי המניות, אבל גם ידוע שדירקטור שמתנגד לקביעת שכר גבוה לבכירים שבוחרים אותו עלול לפגוע בסיכוייו להתמנות לכהונה נוספת ולהפסיד הכנסה נאה, שלא לדבר על פגיעה במוניטין שלו כדירקטור נוח למנהלים.
היזהרי משלי יחימוביץ'
גליה, אני לא יודעת אם ראית, אבל השבוע פרסמה הרשות לניירות ערך סקירה על נתוני שכרם של 412 מנהלים בכירים ב-67 חברות ציבוריות. התברר שמאז 2003 השכר השנתי הממוצע של בכירי החברות יותר מהכפיל את עצמו, מכ-1.5 מיליון שקל לשנה לכ-3.7 מיליון שקל ב-2011. אני מאמינה להם. נתוני השכר שלך, למשל, מעמידים אותך בקצה העליון של הסולם הזה.
אבל מה שהיה היה. את יוצאת לדרך חדשה. אמנם לא תוכלי לעבוד בבנק, אבל שמעתי שהציעו לך להיות יו"ר של איזו חברת ביטוח, אולי מגדל? אני מבינה שלפי החוזה שלך, גם קיבלת פיצויים מוגדלים (200%, הייתכן?) של כמה מיליונים טובים. אני מניחה שעברת את גיל הפרישה ואת זכאית לפנסיה. הואיל והבנק הפריש עבורך יותר ממיליון שקלים רק בשנה האחרונה, אני בטוחה שיש לך פנסיה סבירה. במקרה הכי הכי גרוע, הביטוח הלאומי יוכל לתת לך קצת כסף כיס, שהרי בגילך את זכאית כמו כל אחד לקצבת זקנה.
מעניין מה את חושבת על הצעות החוק שמונחות בכנסת להגבלת השכר של אנשים כמוך. הח"כים החוצפנים האלה רוצים שיהיה קשר בין גובה השכר לביצועי חברות, שתיקבע תקרה לסכום המענקים, שתוכניות תגמול המנהלים יובאו לאישור הציבור באספות הכלליות ויפורסם היחס בין שכר הבכירים לשכר הממוצע בחברה. ישנה אחת, ח"כ שלי יחימוביץ', שאפילו רוצה להגביל את השכר הגבוה בחברה ציבורית כך שלא יעלה על פי 50 מהשכר הנמוך. אילו ההצעה הייתה עוברת בשנה שעברה, השכר החודשי שלך, גליה, היה יורד באיזה 50 אלף שקלים.
גליה, היום את צוחקת כל הדרך מהבנק. עצרי. את באמת רוצה דמי שתיקה של 3.25 מיליון שקלים? כך את רוצה לחתום את הפרק הזה בקריירה של 50 שנה? אולי תקומי ותגידי, "תודה, אבל אלה כספי ציבור. אני קיבלתי מספיק". זו ההזדמנות שלך להירשם בתולדות הימים כמי שאמרה "די לחזירות, די לחוסר הרגישות הציבורית, די לפגם המוסרי הזועק".
גליה, תכבדי את שמך. היי מאור.