שר הבידחון הכה שוב. האיש שהיה הרמטכ"ל הפוליטי ביותר, ואילו בתור פוליטיקאי ניסה לכפות על צה"ל רמטכ"ל שקרן וגנב קרקעות שיסייע לו בתוכנית הטירוף של תקיפת איראן, מתערב שוב - והפעם בקטנוניות יתרה.
ברק עדיין לא שכח שדובר צה"ל הקודם, אבי בניהו, חבר לרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי, עליו אסר ברק מלחמה במשך רוב שנות כהונתו. בהיותו טיפוס סלחן, ארך אפיים ורב חסד, זוכר ברק את כל חבריהם של אויביו ונוקם גם בהם – ביניהם מפקד גלי צה"ל, יצחק טוניק, חברו של בניהו. כך הצליח ברק לעשות לטוניק את שלא הצליח לעשות לאשכנזי, ולפטר אותו מתפקידו פשוט כי בא לו, בלי בג"צ, בלי בצלם ובלי שאף אחד יפריע.
כמובן שלא רק חטאי חבריו עמדו לטוניק לרועץ, אלא גם העובדה שלא הפך את גל"צ לסניף של מפלגת איסתיקלל של ברק. גל"צ לא התייצב לצד כבוד השר במלחמתו המכוערת עם כבוד הרמטכ"ל, אלא ניסה אשכרה לעשות את עבודתו העיתונאית ולשמור על ניטראליות. בכירים בתחנה מספרים על צעקות ונזיפות מלשכת השר כאירוע שגרתי, והתערבות גסה בתכנים.
שר הבידחון מנסה להפוך את גל"צ לממלכה הפרטית שלו, שמפקדה יקפיד על סיקור אוהד ככל האפשר של כל מהלך נואש שלו. אין פרשנות אחרת למהלך המכוער הזה. ולמרות כל הסתירה הפנימית בקיומה של תחנת רדיו צבאית בעלת יומרות לעיתונות חפה מפניות, הדבר בכל זאת קיים והניב לא מעט עבודה משובחת. גם אם ביקורת על הצבא ועל משרד הביטחון והעומד בראשו סביר יותר למצוא בדרך כלל בתחנות אחרות (כבוד לכרמלה מנשה מקול ישראל), לפחות אפשר לנסות למנוע את קיומה של תחנה פרטית המוקדשת לקידומו של פוליטיקאי זה או אחר על חשבון הציבור, במסווה של תחנת צבא העם.
המהלך מנוגד לכללים של הצבא עצמו
לכאורה, שר הביטחון ממונה על צה"ל ולכן זה נשמע הגיוני שיוכל ברצותו לפטר את מפקד גל"צ. אלא שלא כך עובדים הדברים. מפקד גל"צ אינו חייל ואינו קצין (אם כי הוא תמיד קצין בדימוס) אלא אזרח עובד צה"ל (ולא עובד משרד הביטחון). על פי חוות דעת של אגף כוח אדם של צה"ל, הליך פיטוריו של המפקד "ארוך וכרוך בוועדה פריטטית (כלומר ועדה דו-צדדית בה יושבים נציגים של ההנהלה והעובדים, במקרה זה משרד הביטחון וגל"צ)". ועדה כזו, כמובן, לא הוקמה ולכן לא הכריעה בעניין.
יש הטוענים שאנשי גל"צ צריכים לזכור שהם פועלים במסגרת צבאית, שבה דברים לא תמיד מתנהלים על פי הכללים המקובלים באזרחות. יכול להיות שזה נכון, אבל במקרה הזה עושה רושם שהמעשה של ברק מנוגד גם לכללים של הצבא עצמו, והייתי רוצה להאמין שעוד לא הגענו לשלב שגם זה לא משנה.
בתגובתו טוען דובר צה"ל כי טוניק מסיים את תפקידו בצורה מסודרת, וכי העניין "בוצע בתיאום בין לשכת הרמטכ"ל ללשכת שר הביטחון". הוא מקפיד לשבח את טוניק על תפקודו בגלי צה"ל - בניגוד לשר עצמו, שהתייחס לקרבן ההדחה שלו כ"ההוא, איך קוראים לו, טוניק", וטען ש"לא עשה שום דבר טוב ולא שום דבר רע". אבל דובר צה"ל לא התייחס כלל לעניין הפעוט של חוות הדעת של אגף כוח אדם, לפיה מה שעשה כבוד השר פשוט לא חוקי. ככה זה כשאין תשובה.
כנהוג במקומותינו, לאחר בירור בטח יחליטו ש"שר הביטחון נהג בצורה לא ראויה, ובאמת פויה לו, אבל אין מה לעשות עכשיו". יש לקוות שמערכת המשפט לא תניח לדבר לקרות, ורגע לפני שכבוד השר קובע גם את זהות שיר השנה במצעד הפזמונים, תסביר למוכר שרוולי המילוט שהטיסה ההזויה האחרונה שלו נאלצת לנחות נחיתת אונס.