בס"ד

זו פעם שניה שאני מספרת לכם על נסיעה לקבר של הרבי נחמן באומן. בתור ברסלבית את מחפשת את החיבור הזה בכל צורה אפשרית. אני יכולה להעיד שכל נסיעה היא התחדשות מוחלטת.
בשונה מהפעם הקודמת, הנסיעה הזו הייתה רוויה במניעות. בפעם הקודמת היה לי מאוד ברור שאני נוסעת, הכנתי כסף מראש, באתי עם איזו ציפייה מהשם יתברך שיצדיק את זה, שיעשה לי כניסה חלקה. ואכן כך היה - היה לי מאוד קל להתפלל ולבכות מעומק הלב על הקבר. אבל חזרתי מרוסקת, חולה עם 40 מעלות חום בלי שום הסבר. מחלת הנחיתה אחרי אומן.

הפעם זה היה הרפיה. היו המון מניעות, אפילו שעתיים לפני הטיסה ביטלתי אותה. הרגשתי שאני לא רוצה לטוס, שמהרגע שהחלטתי על הטיסה התחילו תהפוכות נפש. הייתה לי תחושה חזקה שיושב לי איזה פיל על הראש, ולא מאפשר לי להיפתח. הייתי אומרת לרבי נחמן בוקר טוב וזהו.

אוריין רייס – אומן (תמונת AVI: mako)
כל נסיעה לאומן היא התחדשות מוחלטת. אוריין רייס בקבר הבעל שם טוב הקדוש | תמונת AVI: mako

אבל הפעם היה לי כלי להכיל את השיעורים. אחד הדברים הכי יפים שהמדריכה דנה שוורצמן נתנה לי זה את התובנה של האבידות. בן אדם יורד לעולם עם אבידות שהוא צריך למצוא. כולנו מחפשים אותן, את מה ששלנו. עמדתי שם וביקשתי את האבידות שלי, את מה שפיזרתי בעולם. צדיקים, אחרי שסיימו למצוא את האבדות שלהם, עוזרים להאיר על האבדות של אחרים. זה כמו שהצדיק שם לנו פנס מאיר על הגוף, שמאתר את הפצעים שלנו ומרפא אותם.

אני מאוד מקווה שכל אחד ימצא את המקום שלו בתוכו, שבו הוא מאיר על עצמו. שהשם יאיר עליכם ויראה לכם את הדרך. ואת הלב שלי שקיבלתי בחזרה אני מודה לדנה שוורצמן על זה, כי צריך לדעת לבחור את השליחים. גם לרבנו צריך לדעת עם מי להגיע. שבוע טוב ושבת מבורכת.

מודה אני לך, שאתה ה' אלוקינו, ואלוקי אבותינו, לעולם ועד!

>> לפוסט הקודם: נשכבתי בשדה וחיכיתי שתבוא
>> ליהיא גרינר: כשאנשים לא ידברו עליי - אני אתחיל לדאוג

כתובת למשלוח הודעות, שירים בקדושה ודברי תורה לאוריין: makorianreiss@gmail.com