השבוע קמתי בבוקר, וכמו תמיד ניהלתי מאבק מול המראה. אבל לא, לא מאבק מהסוג החילוני, אלא יותר שאלות כמו "איך מתאימים סניקרז לחצאית?".

אני עדיין מרגישה מחופשת בבגדים האלה. מתי אני ארגיש בבית עם מה שאני לובשת? אמנם השחור והאפור הפכו לורוד החדש שלי, אבל אני עדיין רוצה להרגיש עצמי כשאני מתלבשת. אני צריכה לעשות את זה בצעדים קטנים - בדיוק כמו שלא תתנו לתינוק לאכול סטייק.

_OBJ

הבנתי שכשאנחנו ערומים, זה לא משנה אם אנחנו דתיים או חילוניים. כי בסוף היום, כשאנחנו מורידים הכל, העירום שלנו הוא טהור ונקי. כשאחנו ערומים כולנו שווים בעיני הבורא. המידות והמצוות, זה מה שמתווסף לספר החיים.

>> לפוסט הקודם שלי: מי באה לחתונה בשמלה לבנה?!
>> אלין לוי: איך המרחק ישפיע על הקשר שלי עם אלישי?