יש פה משהו שהרבה זמן לא היה - משב רוח רענן. ומי שביקר בעיר האוהלים שהוקמה בשדרה הראשונה של העיר העברית הראשונה, להביע תמיכה או סתם מסקרנות, יודע שזה לא מובן מאליו. החום הכבד, הלחות הבלתי נסבלת, הרעש, ריח האגזוזים ושטף הפוליטיקאים בטוח לא מקלים על החיים שם. אז למה בכל זאת הם יושבים ברחוב בחום של תל-אביב? רבים מזלזלים ואומרים שהם סתם תל אביבים היפסטרים או סטלנים שלא היה להם כוח לנסוע למסיבת טבע ליד שיבטה; אחרים פוסלים את המחאה בטענה שהם לא מאוחדים ואין להם מטרות. אבל מה שקורה ברוטשילד, ומתפשט בכל הארץ, הוא הכל חוץ מבזבוז של זמן.
זה לא המשך של חרם הקוטג' (כי אין את מי להחרים) וזה לא קשור למחאת הרופאים המתמחים (כי אין מה להשבית) - זו התעוררות ספונטנית של צעירים, שהחליטו לקחת אחריות על המדינה הזו ועל החיים שלהם. עד כדי כך פשוט. לא רוצים שום ועדה, שום הנחה של כמה אגורות, שום פוליטיקאי שיבטיח הבטחות. קודם תוצאות, אחר כך דיבורים. הבנתם? זה נוגע לצדק. צדק בסיסי ונטול סעיפים וסעיפי משנה. זה לא נוגע לדירות אלא לקיום בכבוד.
וכשהאג'נדה שלך כל כך פשוטה אתה לא צריך דף מסרים, דוברים ואחידות בראיונות. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה לאיזו מצלמה שהוא רוצה - המסר הוא אחד, והוא כל כך פשוט שגם הצופים בבית מבינים אותו. רק הספינולוגים והפוליטיקאים המיושנים מנסים למצוא את הנקודות והמסרים. הם לועגים לדבר הזה שהם אינם מבינים, שהרי לא נעשה בדרכם. אבל זו העוצמה של המחאה הזו, כי כמו שאומר השיר: what's cooler than being cool?
פוליטיקאים. ככל שדוחים אותם יותר - כך הם רוצים להיות מעורבים יותר. הם כל כך רוצים להתחבר לרעננות הזו שהם מוכנים להכל. רק תנו להם תמונה אחת בעיתון בה הם לא חוטפים מטר של צעקות ובוז, והם שלכם. תנו להם להתבשל בחום התל אביבי על מחצלת עוד כמה ימים והם יהיו מוכנים לקטיפה כמו פרי בשל. זו התפרצות ספונטנית של כעס וזעם ותסכול ועצבים על הניצול שלנו האזרחים וככזו אין לה חוקים. זה הקתרזיס של הצעירים וההוכחה שהאדישות לא דבקה בתל אביבים.
אבן שושן, מאחוריך
ומאחר וכולם מקשקשים על חוסר אחידות, לקחנו על עצמנו להציע את מילון המחאה:
א - אוהל (ההתחלה)
ב - בית (שכולנו יכולים רק לחלום עליו)
ג - הגאונים (שהמציאו את המחאה הזו)
ד - דירות חצי חדר (הקש ששבר את גב הסטלן)
ה - אלוהים (שאולי בעזרתו משהו יזוז במדינה הזו)
ו - וירוס (מה, זה לא חיה? וגם: כל חוליי השלטון שהתפשטו לכל סדק וחירבו כל חלקה טובה במדינה)
ז - הזין (בה"א הידיעה שברוני ההון ונחרבי הציבור שמים עלינו) הטעות במקור
ח - חולדאי (ראש העיר שהכריז מלחמה על תושבי תל אביב חסרי תיקי ההשקעות)
ט - טילי קסאם (שאולי אם הם יגיעו עד תל אביב, רוכשי הדירות העשירים מחו"ל ישקשקו קצת והשכירות תרד)
י - ירושלים (העיר הראשונה שהצטרפה לגדודי שדרות רוטשילד ופרסה אוהליה באהבה)
כ - כלום (זה מה שמצליח לחסוך צעיר בן 27 עם משכורת מעל הממוצע ששוכר דירת חדר מעופשת באזור הרע של הרחוב שלו, באזור הרע בתל-אביב)
ל - לימודים (דרוש: מלצר בוגר יחידה מובחרת עם תואר ראשון ורקע בשירה ואדריכלות)
מ - מושחתים (נמאסתם!)
נ - ניצן הורוביץ (שמראה הבנה וכנות מרעננת, ואולי גם ראש העיר הבא של תל אביב)
ס - סחתיין (הפסקת פירגון. אפשר ללכת להביא כוס מים)
ע - עתיד (שכולנו יכולים רק לחלום עליו)
פ - פיתרון (שאולי הגיע הזמן שנפסיק רק לחלום עליו)
צ - צדק (הסיבה הכי פשוטה, הכי בסיסית והכי מוסרית שיכולה להיות למאבק הזה)
ק - קוטג' (תזכירו לי כמה זה עולה עכשיו?)
ר - רמת-גן (למה ממשיכים להציע אותה כלאטרנטיבה שפויה לצעירים?)
ש - שלטון (מקומי, ארצי - חבורת אוכלי חינם שרואה כספומטים עם רגליים במקום בני אדם)
ת - תל-אביב (מקום מעולה לקמפינג)
האוהלים בשדרה ממשיכים לצוץ ויוזמי המאבק השכילו לנצל את המומנטום. במסיבת עיתונאים מאולתרת שקיימו במאהל הכריזו על עצרת מחאה המונית שתתקיים בכיכר הבימה במוצאי שבת בשעה 21:00. ונקודה לסיום: הרבה זמן לא הרגשנו שתל אביב היא חלק מהמדינה. אם יש הישג אחד לפחות שאפשר לרשום לזכות המחאה הזו הוא סיפוחה מחדש של תל אביב לישראל.