את ההיערכות לארוחת שישי אמא שלי הייתה מתחילה כבר ביום רביעי: היא הייתה מחפשת מתכונים, מחברת בין מנות ומרכיבה תפריט ורשימת קניות (שעליה עוד יסופר). בשישי בבוקר היא הייתה מתחילה את הבישולים, אחר כך עוד מספיקה לקרוא חלק מעיתוני השבת ולישון שנת צהריים הכרחית, ובשעה שש הייתה נכנסת למטבח להכנות הסופיות.
אחד הזיכרונות החזקים שלי מאותן שעות הוא הקריאה "ילדים, בואו למטבח!", שאף שהייתה נדירה, חיכינו לה בכיליון עיניים: ידענו שמחכה לנו משהו טעים, גם אם הוא רק בחצי הדרך. בדרך כלל, כשאמא בישלה, המטבח היה מחוץ לתחום בשבילנו. הוגלינו לחדרים אחרים, ובלבד ש"לא נתרוצץ לה בין הרגליים". כשהייתה קוראת לנו היינו מתייצבים במהירות שלא מביישת רץ אולמפי, ונעמדים מולה בקוצר רוח. אני זוכרת את הפעמים שבהן נקראנו לטעום מיני מרקים או רטבים, אבל בעיקר אני זוכרת את הקריאות לליקוק המרית אחרי הכנת קצפת או רוטב מתוק אחר.
אחת העוגות שזיכתה אותנו בליקוקים האלה הייתה הסברינה. היום, ממרומי שנותיי, שעותיי במטבח ושיטוטיי במסעדות ובבלוגי אוכל, אני יודעת שהסברינה של אמא שלי, זו שהוכנה בתבנית פיירקס מלבנית עם רום ודובדבנים מסוכרים למעלה, היא לא ה-סברינה המקורית שכולם מכירים. כנראה שגם הטעם שלה לא היה מזכה אותה במקום ראשון בתחרות הסברינות, אבל לנו, כילדים, זו הייתה סברינה מושלמת: בסיס רך בטעם רום משכר, קצפת אמיתית, והדובדבן – דובדבן תעשייתי מסוכר, שלא מזכיר בכלום דובדבן אמיתי.
למיטב זכרוני בשנות האלפיים אמא כבר לא הכינה סברינות, ופיצתה על זה בשלל קינוחים מפנקים אחרים – אבל עד היום, כשאני מוצאת מתכון של סברינה באינטרנט, אני מתרגשת. לא בגלל העוגה, בגלל הקצפת והדובדבן של הזיכרון.
מכיוון שאנחנו כבר מזמן לא בשנות השמונים, את הדובדבן המסוכר אפשר להחליף בפירות טריים כמו תותים או פירות יער.
סברינה מזויפת
כלים:
מיקסר עם וו הקצפה (אפשר גם מיקסר ידני או מטרפה, אבל זה לוקח הרבה הרבה יותר זמן)
2 קערות ערבוב קטנות
מזלג או מטרפה ידנית
כף
סיר קטן
תבנית (פיירקס מלבנית או עגולה בקוטר 24)
מרית
המרכיבים:
לבסיס:
7 ביצים מופרדות לחלבונים וחלמונים
7 כפות סוכר
7 כפות פירורי לחם
כף קמח
גרידת לימון מרבע לימון (תוספת שלי, לא היה במתכון המקורי)
לסירופ:
כוס וחצי מים
3/4 כוס סוכר
3 כפות רום
לציפוי:
250 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת (32 אחוז)
כף סוכר (לא היה במתכון המקורי)
כף סוכר וניל (לא היה במתכון המקורי)
תוספות:
דובדבנים, פירות יער או תותים
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מכניסים לקערת המיקסר 7 חלבונים ו-7 כפות סוכר, ומקציפים דקות ארוכות עד שהתערובת מכפילה את נפחה פי כמה.
3. בקערת ערבוב טורפים את 7 החלמונים.
4. בקערה נוספת מערבבים את 7 כפות פירורי הלחם עם כף הקמח (במתכונים אחרים ראיתי שמשתמשים באבקת אפייה. כאן הבסיס יוצא נמוך וטעים, אז ממש לא חייבים).
5. מקפלים את החלמונים לתוך קציפת הביצים שבמיקסר.
6. מוסיפים את תערובת הקמח ופירורי הלחם ומקפלים שוב, עד שהכל נבלע.
7. מוזגים את התערובת המוכנה לתבנית ואופים כ-30 דקות (עד שקיסם יוצא לח).
8. מכינים את הסירופ: בסיר קטן מערבבים את המים, הסוכר והרום ומביאים לרתיחה. מורידים מהאש ומצננים.
9. מחכים שגם העוגה וגם הסירופ יצטננו, ושופכים את הסירופ בעדינות על העוגה כולה, כולל הקצוות.
10. מכינים את הציפוי: מקציפים במיקסר עם וו הקצפה את השמנת המתוקה והסוכרים כמה דקות, עד שמתקבלת קצפת מבריקה ויציבה.
11. בעזרת מרית, מורחים על העוגה את הקצפת ומקשטים עם הפירות הנבחרים. שומרים בקירור.