תנו לי להכניס אתכם למנהרת הזמן ולהחזיר אתכם עשר שנים אחורה, הישר אל בית הספר התיכון. אנחנו יושבים בכיסאות מנומנמים בצילה של הרצאה שמלמדת אותנו שסמים זה רע, שמריחואנה היא השטן, שהרואין הוא הצעד הבא אחרי ג'וינט. הצלצול משמיע את אותותיו, ואנחנו שועטים לעבר המחששה, מי בשביל הסיגריה ומי בשביל חברתם של הילדים הרעים המעשנים. בהפסקה אנחנו מתכננים את הקומזיץ הבא וכבר לא חוששים לתכנן מי מביא וודקה ומי אחראי על הטקילה. כי זה מה שילדים בני 17 שותים. זה היה ככה לפני עשר שנים, וזה ככה היום.
אבל נסו לשחזר, האם מישהו אי פעם בכל שנותיכם במערכת החינוך הסביר לכם שאלכוהול הוא סם מסוכן, גם למי שלא נוהג? מהיכרותי עם תיכוניסטים במהלך השנים, אני יודעת ששום דבר לא השתנה, ושאף מורה מעולם לא ייעץ לתלמידיו להפסיק צ'ייסר אחד לפני שזה נהיה מאוחר מדי.
משום מה בכל ההרצאות הנוזפות של "רק ילדים רעים לוקחים סמים", האלכוהול נשכח הרבה מאחור. ובינינו, כמה מאתנו מכירים אנשים שנפגעו מסמים וכמה מאלכוהול? למה הוא לא נחשב סם ששווה לבזבז עליו איזה שיעור או שניים בבית הספר? ולא, אני לא מתכוונת לאלכוהוליסט לשעבר ההוא שמסתובב ומספר לכולם על הבקרים שהוא בילה בחברת ערק והלילות שהוא עשה עם הוודקה.
הכינו את התלמידים לקראת חיים שטופי אלכוהול – כי הוא בכל מקום. בטלוויזיה אין סצנה שבה הגיבור לא אוחז כוס יין אדום חושני, ואין אף גיבור שסוגר את היום בלי כוסית של וויסקי. זה מסביבנו כשאנחנו עם ההורים, בחגים ובמסיבות, ויש להניח שבשלב זה או אחר בחיינו נהיה צרכני אלכוהול – בלי ששמענו אפילו פעם אחת שאפשר למות מזה. למדו את ילדי התיכון איך מפיקים את המירב מהאלכוהול, שלא מסוכן רק למי שעולה על הכביש ושמע מיליון פעם את ה"אם שותים לא נוהגים" הלא יעיל הזה, אלא לפעמים גם סתם לאנשים שפוגשים אותו במהלך הדרך. אבל תלמדו בצורה לא מפחידה, כן? כי נראה לי שאפשר להכריז על השיטה שבה מפחידים אותנו מפני שימוש בחומרים הנוראיים קצת פשטה את הרגל.
מורה טוב, מורה לחיים?
אם תפקיד המורה הוא להכין אותך לחיים, ואם בכל מקרה מדברים איתנו על סמים בבית הספר, אז אולי כדאי שיעברו משיטת הנזיפה לשיטת הלימוד. הראו לנו כל מה שגראס יכול לעשות, ספרו לנו בדיוק מהו קוקאין ומהם הנזקים שהוא עלול לעשות לנו, ואנחנו כבר נחליט בעצמנו. תלמידי תיכון הם אמנם יצורים שטופי הורמונים ועצבים, אבל בסופו של דבר הם מסוגלים לקבל החלטה בשביל עצמם, כל עוד ניתן להם הידע המספק. האמינו לנו, אם נדע שהמינוסים של חומר מסוים גוברים על הפלוסים שלו, נדע להתרחק (אני, לדוגמא, מעולם לא נגעתי בסמים). ועל הדרך תסבירו לנו בדיוק: שאחרי אקסטזי שותים המון מים, שאחרי השימוש בגראס נהיה מאנצ'יז ואיך צורכים אלכוהול בצורה הכי פחות מסוכנת.
כי יודעים מה? זה יקרה. הילדים שלכם והתלמידים שלכם ישתמשו בסמים וישתו אלכוהול. עכשיו תלמדו אותם איך לעשות את זה בדרך שלא תהרוג אותם.
האם צריך ללמד איך לשתות בבתי הספר? כתבו לנו תגובות ושתפו את המאמר